top_logo.png

______ ____ _____ _______-01_1.jpg

 



        

ריאיון עם אלוף: ליובל דולין יש הרבה ברגליים וגם בבטן

303.JPGכאשר הציע לי לכתוב על מצב ענף האופניים בישראל ישר חשבתי על אלוף ישראל יובל דולין. רציתי לבדוק יחד איתו איך נראים שם למעלה החיים של אלוף ישראל ברכיבת כביש 2013. באליפות ישראל כביש 2013 שנערכה בעפולה בקשתי בזמנו מאמיליו רויטמן שהיה מנכ"ל האיגוד לשבת ברכב הליווי ולראות את האקשן מקרוב. אני זוכר את יובל דולין יחד עם שקד פרנק (CCC), עידו סירקין (בשביל אופניים בגליל), ואליעד דניאל (CCC) פותחים מבערים מיד על קו הזינוק. למרות שאת קו הסיום חצה ראשון דימיטרי (דימה) גרבובסקי (דינמו רייסינג) הרי שיובל דולין (TACC רוכבי ת"א) החזיק מעמד בבריחה מתחילת המרוץ ועד סופו. מרשים. 
כבר אז סימנתי לי את יובל דולין כמישהו שהייתי רוצה לפגוש אותו.
 
נפגשנו על כוס קפה ברחוב חשמונאים בשעת אחה"צ מאוחרת. יובל דולין מגיע על בגדי צבא ואם הייתם מסתכלים עליו ברחוב הוא נראה כעוד חייל ג'ובניק שמשרת בקריה בת"א. בהתחלה היה לו קצת קשה להיפתח. מסתבר שהחיים שם למעלה הם הרבה פחות זוהרים והרבה יותר אפורים. לזכות באליפות ישראל א לה דולין זה יפה ונחמד, ובכלל להתחרות עם החולצה עם סמל המגן דוד עליה זה כבוד גדול, אבל בבלגיה ישנם המון רוכבים מכל העולם שמחפשים את מזלם. מה שמעניין את הדירקטור ספורטיב של הקבוצה זה לא בדיוק אליפות ישראל אלא באיזה מקום יובל דולין יסיים את התחרויות המקומיות. ולסיים תחרות בבלגיה זה קשה. ישנן תחרויות שיובל מספר שהוא בכלל לא סיים. הקצב הוא אחרת. הרבה יותר גבוה ואגרסיבי. משטר הרוחות שונה. לדעת לרכב בפלוטון שם זו מיומנות שלומדים תוך כדי תנועה. והפערים בינינו לרוכבים בחו"ל הם עצומים.  
 
שאלתי את יובל דולין המון שאלות. על כולם הוא ענה לי בסבלנות, באדיבות ובמקצועיות. אחד הדברים הבולטים מיד בהתנהגות של אלוף ישראל הם הצניעות, השקדנות, הנימוס, הרצון האדיר להצליח, יחד עם פרגמאטיות והכרה במגבלות המציאותיות העומדות בפניו. קשים מאוד הם חייו של רוכב אופניים מקצוען שמנסה לקנות לעצמו שם. המשאבים העומדים לרשותו דלים, והמשימה להצליח בחו"ל היא משימה קשה קשה עד מאוד. 
 

הזכייה באליפות ישראל ובמיוחד הדרך שבה עשית את זה באה לך בהפתעה?
זה לא בא לי בהפתעה, הגעתי בכושר טוב לאחר תקופה של אימונים ותחרויות בחו"ל, המסלול בעפולה התאים ליכולות שלי, הרגשתי חזק וממוקד ובהתאם לכך תכננתי את הטקטיקה. ידעתי שאני חייב להיות דומיננטי ולסגור כל בריחה חזקה שתצא. האמת שלא חשבתי שהבריחה המשמעותית של המרוץ תצא בשלב כל-כך מוקדם, אבל לאורך כל התחרות האמנתי שהבריחה יכולה להחזיק עד הסוף, או לפחות לגרום לקבוצות מתחרות לעבוד קשה מאוד, כדי לסגור אותה. סמכתי על חברי לקבוצה (TACC), שיעשו עבודה ויגבו אותי מאחור.
 
אתה מתלבט כרגע בין 2 הצעות בצרפת ובבלגיה. במה תבחר ומדוע?
לרוכב זר בחו״ל, שאין לו מספיק תוצאות משמעותיות בזירה הבינלאומית, מאוד קשה למצוא קבוצה. קיבלתי פנייה מקבוצה בצרפת ויצרתי קשר עם מספר קבוצות באירופה, אך בסופו של דבר נראה לי שגם השנה אחזור לרכוב בבלגיה.
בעונה הקרובה כנראה שאתחרה במסגרת הקבוצה הבלגית  DNCS/TowerEye CT.
לקבוצה יש תוכנית מרוצים עמוסה ומגוונת והיא תשתתף בכמה מרוצים ברמה גבוהה, בהם אני שואף להגיע להישגים טובים. בארץ אמשיך להתחרות עם קבוצת TACC.
 
להיות רוכב אופניים מקצוען שרוב הזמן חי בחו"ל איננו בדיוק מתכון לזוגיות. יש לך חברה? איך מקיימים זוגיות שכזו?
קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מוגדר כרוכב אופניים מקצוען. כדי להיות מקצוען, צריך לרכוב במסגרת קבוצה שמוגדרת כמקצוענית. רוכבים מקצוענים מתפרנסים מהרכיבה, או לפחות מקבלים תמיכה מלאה, כולל כל ההוצאות והכלכלה מהקבוצה.
זה בהחלט לא פשוט לרוכב אופניים לקיים זוגיות. כרגע אין לי חברה, כי חלק ניכר מהעונה אני נמצא בחו"ל וכשאני בארץ אני משלים את חובתי לשרת בצה"ל (אני מוכר כספורטאי מצטיין) ואת שאר הזמן אני מקדיש לאימונים ומנוחה.
 
איך אתה מסתדר מבחינה כלכלית? מי תומך בך?
העניין הכלכלי הוא אחד הדברים שהכי מקשים עלי בתור רוכב. אני חייל ולכן אין באפשרותי לשלב עבודה ולכלכל את עצמי. ההורים שלי תומכים בי מבחינה כלכלית כמה שהם יכולים, אבל זה לא מספיק.
לפיכך, אני מנסה לצמצם הוצאות כמה שאפשר ולנתב את הכסף שברשותי בחוכמה לדברים שיקדמו אותי בצורה הכי טובה לעבר המטרה.
עד היום התמיכה בי הייתה נקודתית והגיעה בעיקר מהמשפחה, מחברים שלי וחברים של ההורים. בנוסף, חברות מתחום האופניים תומכות בי בציוד, בעיקר דרך הקבוצה (TACC).
אומנם, סכומי הכסף שאני צריך כדי להתקדם לעבר המטרות שלי הם לא בשמיים, אולם עד היום, עדיין לא הצלחתי למצוא גוף שיתמוך בי בצורה משמעותית ועקבית.
 
אחרי שובם של אנטון וניב מאיטליה, גיא ויואב מספרד ורן מרגליות, אתה כרגע רוכב הכביש הבכיר שלנו שמתחרה בחו"ל. איך הגעת למצב כזה?
אני יודע שניב עדיין יתחרה השנה בקבוצה באיטליה ואני בטוח שיהיו עוד כמה רוכבים שיתחרו בקבוצות בחו״ל. אני חושב שרוכבים ישראלים שיש להם מטרות להתקדם בזירה העולמית, חייבים למצוא קבוצות בחו״ל ולהתחרות הרבה יותר.
הבעיה העיקרית שלנו הרוכבים, היא כלכלית. יש קושי רב בהשגת תמיכה ומימון.
 
תאר את הקשיים איתם אתה נאלץ להתמודד בחו"ל כמקצוען?
שוב חשוב לי להבהיר שאני עדיין לא מקצוען. הקושי העיקרי איתו אני נאלץ להתמודד זה להיות בלי המסגרת המשפחתית והתמיכה של ההורים. אני צריך לדאוג לעצמי, לעשות קניות, לכבס ולבשל לעצמי. אין מי שיעזור לי להתארגן לתחרויות ויתמוך בי במהלכן. תחושת הבדידות והניתוק מהבית מתגברת בעיקר בערבי שישי ובחגים. בנוסף, צריך להסתגל למזג האוויר הקר והגשום, לרמה הגבוהה של המתחרים ולקושי והקצב של התחרויות. ויש גם את עניין השפה, בשנתיים האחרונות הייתי הישראלי היחיד בקבוצה והתקשורת עם שאר הרוכבים, המאמנים והצוות התומך, הייתה רק באנגלית.
 
 
אחת ההצעות של מנכ"ל האיגוד החדש היא ה"בית באירופה" שבו יוכלו רוכבים ישראלים לגור ולהתחרות בחו"ל. מה דעתך?
רעיון ה״בית באירופה״ אינו חדש ומדברים עליו כבר כמה שנים. איגוד האופניים קיבל עכשיו תקציב לבית, דבר המהווה קידום משמעותי, אך כל עוד זה לא יוצא לפועל אני לא בונה על זה ולא לוקח את זה כחלק מהתוכניות שלי. יש כבר לא מעט מדינות שמפעילות את המודל הזה, ופרויקט כזה הוא ללא ספק הכרחי למדינה כמו שלנו. אני מקווה שהפרויקט יצא לפועל כמה שיותר מהר.
 
מה צריך לקרות כדי שיהיו לנו רוכבי כביש בקבוצת פרו-טור ושישתתפו באליפות העולם?
בשביל זה צריך להיות רוכב מוכשר מאוד, עם המון רצון ואופי מתאים, עם תמיכה כספית שתאפשר לו להתאמן בצורה נכונה, עם ליווי של מאמן אישי ולהתחרות בחו״ל עונות שלמות, ברמה מתאימה.
 
מהו החלום שלך?
החלום הוא להגיע להתחרות עם קבוצה מקצוענית בתחרויות ברמה הגבוהה בעולם ואף להצליח להשתלב בצורה טובה במרוצים הללו.
 
ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים עליך?
אני חובב מוזיקה ובשעות הפנאי (המועטות) מנגן על פסנתר.
 
יש מישהו בישראל שכדאי שנשים לב אליו?
אני חושב שיש כמה רוכבים ישראלים מוכשרים, שעם תמיכה, אימון צמוד, תכנון והתנהלות מקצועיים, יוכלו להיות רוכבים טובים ברמה עולמית.
 
יש לי הרושם שלמרות שההתעניינות של הציבור גדלה באופני כביש, דווקא הרמה שלנו יחסית לעולם נמצאת בקו של ירידה.
אני לא חושב שהרמה שלנו יחסית לעולם ירדה, להיפך, אני חושב שהיא דווקא עלתה.
בשנים האחרונות יותר קבוצות ורוכבים מהארץ, יוצאים למחנות אימונים ולתחרויות בחו"ל וחלקם אף משתלבים בקבוצות מקומיות. יש אפילו כמה רוכבים שהצליחו להתקבל לקבוצות מקצועניות.
 יש כיום חבורה מאד מוכשרת של רוכבים צעירים, שעם טיפול נכון ותמיכה, יוכלו להשתפר ולהתקדם עוד יותר.
אבל, אסור לשכוח שהרמה בחו"ל גם עולה בעקבות שיפורים טכנולוגיים ושיטות אימון ובקרה מתקדמות ולכן אנחנו צריכים להיות כל הזמן מעודכנים ונסות לסגור את הפערים.
 
מי לדעתך צריך להיות המאמן של נבחרת ישראל?
צריך לראות קודם כל אילו אנשים מעוניינים לקחת את התפקיד על עצמם ואז אוכל להגיד את דעתי בעניין. אבל, מאמן הנבחרת צריך להיות מאמן מנוסה ומקצועי, שמכיר שיטות אימון מודרניות ומתקדמות, שיש לו ניסיון בניהול קבוצה בתחרויות בחו"ל, שיש לו מספיק זמן פנוי, כדי שיוכל להקדיש את מרב זמנו ומרצו, למען תכנון ובניית תוכניות אימונים ותחרויות, לקיים אימוני נבחרת ומבדקים לרוכבים בצורה סדירה, ליזום ולהוציא את הנבחרת לתחרויות בחו"ל, בהתאם למטרות וליעדים שיוגדרו.
 
מהו מצבו של הענף כעת לדעתך?
המצב של הענף התחרותי בארץ לא טוב. מספר התחרויות במהלך השנה מועט ולא מספק מענה לרוכבים התחרותיים. כולי תקווה שהשינויים באיגוד יביאו לשיפור משמעותי בכמות המרוצים וברמתם.
 
אתה מתכוון להיות אלוף ישראל גם בשנה הבאה?
לעונה הקרובה הצבתי לעצמי מספר מטרות, שאחת מהן היא להגן על תואר אלוף ישראל.
 
הזמן בראיון עם יובל דולין עבר במהירות שהפתיעה גם אותי. 
אני זוכר בזמנו בימי התחרותיים כרוכב את דני הלסטוך (VCI  חולון ) אלוף ישראל ברכיבת כביש 2001 אחד הכישרונות הגדולים שהצמיח כאן ענף האופניים שנסע לבלגיה וחזר רוכב אחר. דני היה רוכב מאוד כשרוני אבל כמו כל צ'מפיון הייתה בו סוג של יוהרה. כאשר חזר מבלגיה והתמודד עם ענקי הכביש שם חזר אדם שונה הרבה יותר צנוע.
אצל יובל דולין המצב שונה לגמרי.
הוא שייך לדור שבו להיות מציאותי הוא דבר טריוויאלי.
יובל דולין הולך בכל הכוח לנסות ולפרוץ את מעטפת הזכוכית שם בבלגיה הקרה, הזרה והרחוקה, ארץ האופניים.
במידה ויצליח יבואו בעקבותיו עוד אחרים.
יובל דולין הוא אדם של משמעת עצמית גבוהה, פרפקציוניזם, והרבה מאוד בגרות וחוסן נפשי.
התפלאתי לראות את זה אצל אדם כל כך צעיר.
מולו ניצבים אתגרים לא פשוטים.
הבעיה העיקרית היא האתגר הכלכלי. 
להיות רוכב אופניים ועוד לחיות בחו"ל ולהתחרות זה עסק יקר.
אומרים ש:"להצלחה הרבה אבות אבל הכישלון הוא יתום".
אני מאחל ליובל דולין שיצליח שם בבלגיה כדי שמישהו יגלה אותו ויתמוך בו גם מבחינה כלכלית לטובתו ולטובת ענף אופני הכביש. 
מאת אייבי גילת
תמונות אייל דולין ו-  Pol Demeyere Pomer
 
Share

 MIRI2.jpg

 

 

ofanaim_magazin199.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

panaracer.jpg

facebook.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

galil_ole_small.jpg

3PERY.jpg