top_logo.png

______ ____ _____ _______-01_1.jpg

 



        

טכניקת רכיבה - טייבל טופ

1.jpgאחרי שלמדתם להתנתק מהקרקע עם האופניים שלכם בן קדמי ילמד אותנו לעשות זאת בסטייל. הטייבל טופ הוא אלמנט תמרוני מורכב יחסית הדורש  שליטה באופניים בזמן הקפיצה . בן מהמרכז לרכיבה מודעת  יפשט לנו את התמרון ע"מ שגם אנחנו נקפוץ בסטייל.

טכניקת הטייבל היא אחת ממיומנויות "הסטייל" הבסיסיות והיפות ביותר, מהותה היא הטיית האופניים במגביל לקרקע בזמן השהות  באוויר. טכניקה זאת  יעילה לטובתנו  בשני מקרים: האחד, לשלוט ולהתוות אבסולוטית את כיוון האופניים כאשר אנו באוויר ולא להיגרר אחר הכיוון שהאופניים יכתיבו לנו.

דוגמא לכך אפשר למצוא בקפיצות ארוכות בהן אנו צוברים  הרבה זמן אוויר. בקפיצות כאלה נרצה להתוות את כיוון האופניים כך שנוכל להכניס אותם באופן מיטבי לתוך הסלופ (הנחיתה בירידה) ולשמור על הכיוון והזווית הרצויים של האופניים. המקרה השני והנפוץ יותר הוא להכניס סטייל לקפיצה. כי כפי שכבר נאמר, הטייבל הוא  אחד המהלכים היפים אותם ניתן לבצע  באוויר במהלך קפיצה. טכניקת הטייבל מומלצת לרוכבים אשר מיומנים כבר בקפיצת ליפ לסלופ /קפיצת דאבל (כמו בתמונה) ובכל מקרה  פחות מומלצת לקפיצת דרופ (מדרגה גבוהה כפי שהועברה כאן בטיפ האחרון ).  

שלבי ההכנה לפני ביצוע  הטייבל על קפיצה כלשהי הם כדלקמן:

ראשית  יש לבחון את הקפיצה בהתבוננות ובתרגול פיסי עד אשר אנו  מרגישים בטוחים מספיק באוויר ועד אשר מצאנו את  המהירות הנכונה ש"תכניס" אותנו לסלופ ברכות המקסימאלית . אחד הדברים הבסיסיים שיגרמו לנו להרגיש משוחררים ולא קפואים  באוויר, הוא להתאמן על הקפיצה שוב ושוב ולהתמקד בעיקר ברכות הנחיתה ובהרגשת הביטחון שלנו באוויר.

טיפ: ברכיבת אופניים כמו בחיים אין דבר שהוא ברור מאליו. תמיד יש לצפות להפתעות, להיות דרוכים וכפועל יוצא, נינוחים יותר.

לאחר שהגענו לשלב בו אנו  מרגישים נוח על הקפיצה, אפשר להתחיל לתרגל את  תנועת הטייבל על "יבש". יש לעמוד מעל האופניים ולהטות אותם בטבעיות בעזרת פלג הגוף העליון בלבד לכיוון שנרגיש בו הכי נוח  (יש כאלה לשמאל ויש כאלה לימין). נעשה זאת  עד אשר נדע מה בדיוק אנו רוצים לעשות באוויר. 

לדוגמא, אם אני עושה טייבל לצד שמאל, יד שמאל נמתחת ויד ימין נסגרת, הכידון מסתובב לצד ימין והראש והגוף נשארים במרכז. רצוי לחזור על התנועה פעמים רבות (לפחות 30 פעמים), כך הגוף ירגיש טבעי ונוח עם התנועה. חשוב לעבור בראש על התכנון של עבודת הרגליים (ניתן לראות בתמונה),  לדוגמא בטייבל ימינה הברכיים מתקפלות והרגליים פונות ימינה. לאחר שאנו מרגישים בנוח עם תנועת הטייבל בגוף אפשר לעבור לדבר האמיתי.

2.jpg

שלב ראשון יציאה לאוויר

ראשית, המבט- בהתחלה מכוון למרכז הקפיצה ומיד ברגע שבו נחשפת בפנינו הנחיתה אנחנו מסיטים את המבט אליה, להלן הנקודה השנייה. ביציאה לאוויר חשובים שני דברים:

האחד: אנו רוצים לנצל את כל מהלך הגוף ולצאת לאוויר פתוחים ומוכנים לכל תנועה. כך אנו  מוודאים שמשכנו את הכידון כראוי (תמונה ).

השני: להוציא את האופניים בדיוק בזווית של הקפיצה (לא למשוך חזק מידי) עד שהגלגל האחורי עוזב את הקרקע ואז ניתן להתחיל לישר את האופניים על מנת להכניס אותם לנחיתה או להתכונן לטייבל.

טיפ: על מנת לאזן את  האופניים באוויר יש לעבוד עם הכתפיים קדימה ואחורה ולא עם הידיים, לדוגמא: הקדמי נופל- כתפיים אחורה, הקדמי מזדקר- כתפיים קדימה.

3.jpg
שלב שני ,להלן הדובדבן

המבט כבר מכוון לנקודה השנייה- לנחיתה (תמיד עדיף לראות את הנחיתה כמה שיותר מוקדם כך אנחנו יכולים לתכנן יותר טוב את תנועת האופניים והמהירות שאנחנו מגיעים לקפיצה). לאחר שאיזנו את האופניים והם מקבילים  לקרקע ואנו משוחררים עם הגוף ורפויים בראש, אנחנו מוכנים להתחיל את תנועת הטייבל עצמה.

התנועה מתחילה בידיים בהטיה של  האופניים לצד שבו אנו כאמור מרגישים נוח וטבעי ביותר. אני מזכיר, במקרה של טייבל ימינה אנחנו מיישרים את יד שמאל ומקפלים את ימין עם סיבוב הכידון ימינה וההפך. לאחר שאנחנו מתחילים להטות את האופנים דרך הידיים, הרגליים נכנסות לעבודה כאשר הברכיים מתקפלות והרגליים פונות לכיוון הטייבל הרצוי. 

במהלך כל הקפיצה הרגליים מאוזנות על הפדלים והרגל החזקה קדימה. שני הדברים החשובים ביותר שאנו צריכים להקפיד עליהם כעת, הם מבט נעוץ בנחיתה והראש יחד עם פלג הגוף העליון ממורכזים וניצבים ב-180 מעלות לקרקע בכיוון הנחיתה. בפעמים הראשונות התנועה יכולה להיות קטנה ואף רצוי  שתהיה כזאת, על מנת שנוכל להחזיר את האופניים למצב נחיתה מאוזן. ברגע שהחלטנו שאנו רוצים להחזיר את האופניים למצב נחיתה, יש לישר את הכידון ולבצע את תנועת ההחזרה בעדינות דרך הרגליים, לשחרר את כל הכיפופים ולתת לאופניים לחזור למרכז  כאשר כל הגוף נשאר ממורכז לאורך כל שלבי הקפיצה. כאשר האופניים ינחתו הם "יתפסו" כיוון בזכות כיוון פלג הגוף העליון (יפורט מיד), גם אם הם לא מיושרים לגמרי  לכיוון הנחיתה. 

4.jpg

 הכנה לנחיתה
 ראשית  המבט קופץ מנקודת המבט השנייה (הנחיתה) לנקודה השלישית והאחרונה לטכניקת הקפיצה והיא כיוון התנועה אליו אנחנו ממשיכים לרכוב.

לאחר שהחזרנו את האופניים מהטייבל והם ישרים ככל הניתן לכיוון הנחיתה, נבצע שתי פעולות. הראשונה, להוריד מעט את הגלגל הקדמי לתוך הנחיתה. את זה נוכל לעשות דרך הטיית הכתפיים קדימה ולא דרך הידיים. השנייה, לפתוח את הגוף כך שהוא יהיה מוכן לנחיתה רכה. ברגע שעשינו את שתי אלו אנחנו מוכנים מבחינת הזווית של כניסת האופניים לתוך הנחיתה וקבלת את מכת הנחיתה עם כל מהלך הגוף.

5.jpg
הנחיתה

לפני הכל , המבט כמובן נשאר לכיוון  הסינגל או ההמשך. נחיתה רכה וטובה תלויה בשני דברים: הראשון, חלוקת המשקל בזמן שמכת הנחיתה מגיעה וכאן העניין קריטי. השני הוא הפעלת כוח נגדי כפי שתרגלנו בסיבוב הברם אשר הועבר כאן על ידי בעבר. בנחיתה כאמור מופעל כוח נגדי אשר מגיע בצורת אימפקט  מהקרקע, על מנת להתמודד איתו  בדרך הטובה ביותר, יש להציב את הגוף בניצב אליו ( 180 מעלות ) ולנסות לספוג אותו עם כל מהלך הגוף דרך הרגליים. במידה ולא נספוג את הכוח הנגדי  בניצב ודרך הרגליים אלא קדימה מידי ודרך הידיים, הכידון עלול לספוג משקל יתר אשר עלול לגרור "הישתלות" כמו יתד או לחילופין האופניים ואנו עליהם  "יתפסו " כיוון לא רצוי. במידה ונעשה זאת הפוך ונטה את הגוף אחורה מידי, החלק הקדמי של האופניים עלול להתרומם או שבנחיתה לא תהיה לנו אחיזה שווה בשני הגלגלים וההמשך כאמור ידוע...

הפעלת הכוח הנגדי בניצב לקרקע תעניק לנו שני יתרונות ברורים

הראשון: כאשר אנו נתמכים  כראוי ברגליים והידיים כמובן חופשיות בזמן הנחיתה, האופניים תמיד, אבל תמיד, ימשיכו לנוע עם כיוון הגוף, לכן חשוב מאוד להקפיד על כיוון הגוף בנחיתה.  

השני: לבצע את הנחיתה בצורה חלקה ונעימה בזכות ניצול כל מהלך הגוף וקבלת האימפקט דרך הרגליים.

חשוב מאוד לזכור לעבוד על פי מה שהאופניים מכתיבים לנו ולא על פי מה שאנחנו מכתיבים לאופניים. כלומר להתחיל להכניס את הגוף לתוך האופניים ולספוג את הנחיתה אך ורק לאחר שאנו מרגישים כי האופניים נגעו בקרקע. באופן זה ננצל את מקסימום מהלך הגוף שלנו.

לסיכום:

על מנת לבצע  טייבל יעיל עם הרבה "סטייל" נחוץ אימון טוב. חשוב מאד לזכור שתרגיל זה הוא כלל לא פשוט ויש להתקדם איתו  בצורה מדורגת. מאד לא כדאי שתעבור חצי שנה מהתרגול הראשון ועד לזה שאחריו בגלל מנוחה בבית עם גבס ברגל או ביד, או גם וגם. רכיבת אופניים יכולה להיות מסוכנת מאוד. הדבר החשוב ביותר שיש לתת עליו תשומת לב משמעותית הוא ההרגשה לפני ביצוע תרגיל או אלמנט. אם לא מרגישים בטוחים ב 100 אחוזים, רוב הסיכוי שנכשל וחבל.

 נתראה ביער, בן קדמי

לשאלות ותגובות:
המרכז לרכיבה מודעת 054-7211600
מדריך ראשי- בן קדמי:050-4453114  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 
Share

 MIRI2.jpg

 

 

ofanaim_magazin199.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

panaracer.jpg

facebook.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

galil_ole_small.jpg

3PERY.jpg