טימותיאוס עזאם / פרופיל של רוכב
מאת : אייבי גילת
טימותי עזאם נאסר, מכפר סמיע גליל עליון הוא בסך הכל בן 21 ורוכב בקבוצת "בשביל האופניים בגליל" בקטגורית עילית. לפרנסתו הוא עובד כמטפל בבית אבות מעיליא (אצולת המונטפורט) ,ומדריך באופניים ילדים ומלמד את תורת הדווש גם בבית ספר אורט תרשיחא . "בישוב שלי ובישובים שנמצאים מסבבינו כמעט ואין רוכבים ואין בכלל מודעות לתחום זה" אומר טימותיאוס . לדבריו "ספורט האופניים לא מקבל מקום ומשקל משמעותי בתרבות הערבית ישראלית ולא נחשב כבעל ערך. בכפר שלי מרבית התושבים אוהבים ספורט - ויש הרבה מהם שמעודדים אותי ואני מקבל תמיכה גם מבני המשפחה שלי ומחברים. אני רוצה להודות לאבא עזאם נאסר ולאמא פיפי נאסר ולכל האחים והאחיות שלי שעוזרים לי הרבה במימון הנסיעות שלי ובמימון כלכלתי ומעניקים לי ביטחון עצמי והרבה כח" אומר טימותי בהכרת תודה אבל גם לא שוכח להודות לזה שלמעלה:"לפני הכול אני מודה לאלוהים אשר בחסדו שומר עלי בכל האומנים והתחרויות במיוחד בשל לא מעט הסיכונים שיש בספורט הזה".
תמונה באדיבות ערוץ הספורט שנת 2013 בטור ערד
טור רופבליקה דימונקנית בהצגת הקבוצותCiclismo RD
טימותי הצטרף לקבוצת ב"שביל האופניים בגליל" מאוחר יחסית כשהיה כבר בגיל 16 והתחיל להתחרות בנוער (ג'וינרס) רק מגיל 17. מאז הספיק להשתתף בתחרויות לאומיות ובין לאומיות ( גרמניה הולנד ובלגיה) עד גיל 18 אבל אז הוא נאלץ לפרוש בשל קשיים כלכליים שחייבו אותו לתמוך במשפחה ולעבוד שעות כדי לממן את עצמו אבל אחרי שנה ושמונה חודשים כשהיה בן 19.5 הבין שהוא חייב לחזור לאופניים. "לא הפסקתי לחשוב על הרכיבה, המשיכה לאופניים הייתה חזקה ממני והבנתי שאין סיבה משכנעת לכך שאוותר על רכיבת האופניים, ועל החלום והשאיפה להצלחה" אומר כיום טימותי שמאז שחזר עובד ברצינות בעניין, ומשקיע את כל כולו ואת רוב זמנו באימונים וכל זאת לצד עבודתו שנועדה לממן ואת העלויות והוצאות הכרוכות באימונים וברכיבה , כולל תחרויות. "בשנה שעברה" הוא מספר " הייתי שייך לקטגורית בוגרים 19-29. ברוב התחרויות שהשתתפתי קיבלתי את המקומות הראשונים ( ראשון/ שני). קיבלתי פודיום, וזכיתי באלוף ישראל (לפי הניקוד) כרוכב המצטיין בבוגרים. השנה עליתי לרמה הכי גבוהה בארץ, לקטגוריית עילית. ואני מתאמן ומתאמץ על מנת להגשים את חלומי של השנה ולהיות אלוף ישראל."
ויש לו על מה להתבסס: במחצית פברואר הוא טס עם קבוצתו של סירקין לרפובליקה הדומיניקאנית בדרום אמריקה בטיסה שארכה כ 15 שעות כדי להשתתף במרוץ הבין לאומי (מדורג ע"י ה – UCIבדרגה 2.2 למרחק של 1000 ק"מ.) "היינו אורחים של הרפובליקה הדומיניקאנית והמארגנים מימנו עבורנו את הוצאות האוכל הלינה והנסיעות". הנבחרת הישראלית מנתה 5 רוכבים מהארץ ורוכב אחד מארצות הברית: עידו סירקין , שאדי חלבי, שלומי לב ,רגב פרץ ,טימו תאוס נאסר , גוגש פרידמן (ארצות הברית).
"זו הפעם הראשונה שלי שבה אני השתתפתי בטור בינלאומי ובתחרות ברמה גבוהה שבה נטלו חלק גם רוכבים מקצוענים שמשתתפים בגרנד טורים בינ"ל כמו ג'ירו די אטליה הטור דה פרנס ולה וואלטה ד'אספניה בספרד. זה היה מרגש. הטור עצמו נמשך כ 8 ימים , וכלל 9 קטעים מישוריים עליות ונגד שעון אישי ובקבוצתי . הצלחתי לסיים את הטור בהצלחה יחסית ובתוצאות מעולות אבל בקטע השלישי התרסקתי שברתי קסדה וספגתי שפשופים אך למרות הפגיעה קמתי מהנפילה והמשכתי עוד 130 ק"מ שבהם רכבתי עם כאבים.. מתוך 144 רוכבים שהשתתפו באירוע סיימו את הטור רק 83 רוכבים . ואילו אני סיימתי במקום ה 76 בדירוג הכללי. בזכות הטור הזה רכשתי בטחון בעצמי והתחזקתי . הייתה לי חוויה מהממת לא מעט גם בזכות הקבוצה שלי והמאמן שלי עידו סירקין אשר עוזר ותומך בי לאורך כל הדרך . אני מאוד גאה בקבוצה שלי ובמאמן שלי. אני כאן בזכות אמונתו בכישרון שלי ובזכות תמיכתו הבלתי נפסקת בהרבה תחומים. חזרתי ארצה בתחושת גאווה וסיפוק מהתוצאות שקיבלתי עם הרצון להתקדם בתחום עוד ועוד.
צילם עידו סירקין- טימותיאוס עם המנצח של טור רופבליקה דימונקאנית