קבלו את.....הסינגלים החדשים של קק"ל

 

 

 

KAKAL6.jpg
מאת שלומי דויטש / SHLOMI DEUTSCH 
תמונות : אילן שחם ודוברות הקרן הקיימת 
 
בסדרת הכתבות על הסינגלים של קק"ל , נפרסם בכל פעם תיאור של מסלול  שקק"ל פיתחה . נספר לכם כיצד מגיעים לשם , מה מצפה לכם , מה " הסיפור " של הסינגל וניתן טיפים על האזור ( איפה אפשר לאכול בסביבה , חנויות אופניים וכו' ) .
הנה קצת יחסי ציבור ומידע על "מיזם שבילי האופניים של קק"ל " : 
מזה כמה שנים שקק"ל מפתחת תשתיות לרכיבה ביערות ובשטחים הפתוחים,  וכיום יש כ 1300 ק"מ של מסלולי אופניים ברחבי הארץ, אליהם מתוכננים להתווסף  300 ק"מ ב 2015 נוספים. קק"ל פיתחה גם תשתיות לאופניים במסגרת פרויקטים יישוביים ועירוניים והיא שותפה מובילה בתוכנית האופניים הממשלתית.
קק"ל זיהו את מגמת ההתפתחות של רכיבת האופניים בישראל וביערות בפרט שאף הפכה ל"תרבות" של ממש, ואת העובדה שרוכבי האופניים אימצו את היערות "כמגרש רכיבה" עממי ומקצועי.
קק"ל מנסים לתת מענה לכלל אוכלוסית הרוכבים , החל מרכיבה עממית בדרכים רחבות וסלולות, והמשך במענה לרכיבה ב" סינגלים " (מסלולי שטח צרים ) ועד לרכיבה אתגרית ופעילות אקסטרים.
במסגרת תוכנית הפעולה של קק"ל , הוקם  על ידם  "שולחן עגול לאופניים " כגוף מקצועי ארצי האמור לדון ולתת מענה לנושאים הקשורים לרכיבת אופניים בקק"ל. הצוות  דן  בסוגיות שעל הפרק בהתאם להתפתחויות וצרכים בתחום רכיבת האופניים ובהם: עיקרי מדיניות ועקרונות הפעלה, קוים מנחים לתכנית עבודה, סיווג לדרגות רכיבה, שפת שילוט ומיפוי, בטיחות ותחזוקה. הצוות הוא רב תחומי  ובו  אנשי מקצוע בקק"ל מתחום השטח והרכיבה, תחום הקהילה, תקשורת ויחסי הציבור. 
KAKAL3.jpg
להלן העקרונות המנחים למדיניות הקמת תשתיות ושבילי האופניים בקק"ל :  
הגדרה והתאמה לקהלי יעד שונים. 
התייחסות לשמירה על ערכי השטח, הטבע והיער (התווית      המסלולים והשפעות הרכיבה). 
התייחסות לתשתיות טיילות ושילוט הקיימות ביער,        והתייחסות לצרכי המשתמשים האחרים ביער. 
התייחסות לבטיחות הרוכבים והמטיילים בכפוף לתורת הבטיחות למבקרים בקק"ל.
משמעות תקציבית וניהולית של הקמה, תפעול    ותחזוקה 
הנחת עבודה: בנית סינגלים מוסדרים שיעברו באתרים מעניינים תגרום למרבית קהל הרוכבים לרכב בסלולים המאושרים, תפחית, את תופעת ההתוויה הפיראטית של שבילים והרכיבה עליהם, וזאת על סמך ניסיון חיובי במדינות אחרות. 
פעולת הסברה ושיתוף הציבור יהוו מרכיב מהותי בעשייה וקידום התחום.
תכנית שיתוף קהילות– תכנית לשיתוף קהילות רוכבי אופניים מקומיות, אזוריות ואחרות, לקידום תכניות והתווית מסלולים, בנייתם ותחזוקתם כתרומה למען הקהילה והחל מאוגוסט 2015 יעמוד לרשות הציבור אתר אינטרנט ייחודי לאופניים בקק"ל. .

להלן הגדרת קק"ל לדרגות קושי לשבילי אופניים  
שביל ירוק הוא שביל למתחילים עם רמת רכיבה וכושר בסיסיים. שביל כזה כולל שיפועים קלים עד מתונים
שביל כחול מיועד לרוכבים בעלי רמת רכיבה בינונית וכושר פיסי סביר. שביל כזה כולל גם שיפועים תלולים והוא מיועד לרוכבים מנוסים עם יכולות טכניות 
 בינוניות.
שביל אדום הוא שביל לרוכבים בעלי רמת רכיבה גבוהה שמיועד לרוכבים מיומנים בעלי ניסיון וכושר פיסי וטכני גבוהים
• שביל שחור הוא שביל שמיועד לרוכבי אקסטרים. כרגע אינו בשימוש קק"ל
 
אופן הציון: על כל שלט כניסה/ מבואה לשביל אופנים תופיע ההגדרה בשני אופנים:
1. צורת חותמת ובה ציון רמת הרכיבה.
2. צבע החותמת בהתאם לרמת הרכיבה שנקבעה לשביל:    ירוק – רמת רכיבה בסיסית,  כחול – רמת רכיבה בינונית,  אדום – רמת רכיבה גבוהה.    
 
KAKAL5.jpg
כמי שרוכב שנים רבות  ובמדינות רבות בעולם , אני יכול להעיד שמדובר בתשתית מטובות בעולם . 
הסינגלים נבנים במקצועיות רבה ,השילוט מצוין ( ברוב המקרים) , התיכנון עובר בתוואי שטח ונוף מרהיבים , באופן שגם מנצל  עד כמה שניתן את הצל שמעניקים היערות ובכך מרחיבים משמעותית את היכולת לרכב יותר שעות בתנאי מזג האוויר של ישראל .
ההיקף של המיזם וכמות השבילים גדולה מאוד , ויש לכך השפעה דרמטית על הגידול בכמות הרוכבים , בשל הנגישות הטובה בכל חלקי הארץ .
שבילי קק"ל , יצרו " תרבות בתוך תרבות " והמושג  " הסינגל של קק"ל " הפך להיות ביטוי שגור וחיבור אוטומטי ל " רכיבת סינגלים "  ולאתרי הבילוי המרכזיים של רוכבי השטח.
לא רק בסופי שבוע, שבהם חלק מאתרי הסינגלים מלאים ברוכבים ( לעיתים , ב " שתי משמרות " ) אלא גם באמצע השבוע , ישנם מקומות שמושכים עשרות רוכבים בבקרים ולעיתים גם בלילות לאור פנסים .
אין ספק , שקק"ל ייצרו כאן מהלך ששינה את תרבות הרכיבה ומשפיע רבות על תרבות הפנאי של אנשים רבים .
כשמגיעים אלי חברים רוכבים מחו"ל ( חלקם מתחום הקמת תשתיות אופניים ורוכבים מקצועיים ) , אני לוקח אותם בגאווה לסינגלים של קק"ל ומקבל מהם פידבקים מעולים – גאווה לאומית .
עד כאן ההקדמה , והכבוד ( ומגיע כבוד ) לאנשי קק"ל .
 
אז לאיפה נרכוב הפעם ?   :
הפעם , " נרכב " בשבילי " פארק קנדה " : 
פארק איילון-קנדה   משתרע על פני 12,000  דונם של יער, חורש ושטחי  מרעה, מצפון מזרח לכביש ירושלים-תל אביב, בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון. הפארק מציע למטיילים חורש טבעי, עצי בוסתן, בריכת מים , מעיינות מים , דרכי נוף וחניונים, נקודות תצפית, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים. דרכי נוף חוצות את הפארק וגולשות במדרונות הרי יהודה אל הגבעות הרכות של השפלה- בואכה עמק איילון. הפארק זכה לשמו בזכות עמק איילון הנח למרגלותיו ובשל תרומתם של ידידי קק"ל בקנדה ומיילס נדל ומשפחתו להקמתו.
עמק איילון הוא צומת דרכים שידע קרבות רבים במהלך ההיסטוריה, זאת עוד מתקופת  כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון: "שמש בגבעון דם וירח בעמק איילון". בתקופה החשמונאית נערך כאן הקרב הגדול ביותר נגד צבאות היוונים (קרב אמאוס), בהנהגתו של יהודה המכבי. העיר העתיקה והמפוארת אמאוס הותירה אחריה קברים, מערכות מים ושרידי מבצרים עתיקים. במלחמת העצמאות באזור זה התנהלו קרבות לפריצת הדרך לירושלים הנצורה: קרבות לטרון ודרך בורמה.
KAKAL2.jpg
כיצד מגיעים?
לבאים ברכב :הגישה הנוחה ביותר לכניסה לפארק איילון-קנדה היא מכביש ירושלים-תל-אביב (כביש מס' 1). יש לפנות בצומת לטרון לכיוון צפון מזרח לכביש המוליך למבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3). אחרי חומת מנזר לטרון פונים ימינה לכביש המוליך לעבר בניין אבן דמוי שומרה, כאן הכניסה הראשית אל הפארק. פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו. 
לבאים ברכיבה מאיזור מודיעין : ניתן לרכב בדרכי השטח שיוצאים מהישוב רעות , עוברים ב דרך הפטרולים הישנה שמשקיפה על בית סירא ולאחר מכן לכיוון מבוא חורון , ונכנסים לפארק מדרום .משם ניתן להשתלב בסינגל האדום, או לטפס במעלה הדרך הרומית ( דרך נוף ) לכיוון דרום עד לנקודה הגבוהה בפארק ומשם לחבור ל " שחור " או " לאדום " בצומת השבילים העליונה של הפארק 
 
אתרי הפארק המרכזיים:
עמק המעיינות – מסלול עמק המעיינות  (מיועד להולכי רגל ומסומן במפה בירוק מקווקו) משתרע לאורך קילומטר וחצי בערך. לאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס. האמות ניבנו בתקופה הרומית המאוחרת (המאות 4-3 לספירה).. 
בחלק העליון של עמק המעיינות ב"מעלה הנחל" הסדירה קרן קימת לישראל מערכת של מספר סכרונים לאורך הערוץ שמטרתם לווסת ולהשהות את המים הזורמים בנחל, כדי למלא את האקוויפר המקומי ובכדי למנוע התמוטטות גדות.
המסלול מסתיים במעיין התמרים, שם הכשירה קק"ל בריכה לאגירת מי המעיינות.
 מעיין התמרים - המעיין נובע  ברוב ימות  השנה, והוא נובע מתוך ניקבה שדופנותיה מדופנות באבן. הנקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מן התקופה הביזנטית. מי המעיין זורמים כיום באמת מים קצרה שמוליכה  את המים לבריכת אגירה. למרגלות המעיין הכשירה קק"ל גן ובו מדשאה רחבת-ידיים שנועדה למנוע את סחף הקרקע לבריכת האגירה.
 
מעיין בית הקשתות (עיינות איילון) - הבית הוא מבנה גזית, בעל קשתות, כפי שמעיד עליו שמו, בגודל של 6X4 מטרים. תקרתו עשויה לוחות אבן המונחים על שלוש קשתות. הבניין ממוקם בערוץ הנחל מעל נביעת מי תהום והוא נבנה בתקופה הרומית (שלהי המאה ה- 3 לספירה). הוא שימש כפי הנראה למקום מרפא. בצידו המערבי של הבניין אמת מים מהתקופה הביזנטית. הנקבה, באורך של 12 מטרים, מובילה את המים מן הנביעה אל הבריכה. הכניסה אסורה למבנה עקב סכנת התמוטטות
באר איוב ועינות איילון – באר איוב שוכנת ביון חורבות הכפר הערבי הקטן דיר איוב, שחלש על הדרך העולה לירושלים. במלחמת העצמאות עבר הכפר מיד ליד פעמים אחדות, אך לבסוף נותר בידי כוחות הלגיון הירדני. לאחר מלחמת העצמאות ננטש הכפר ונותר בשטח ההפקר. במקום מעיין נובע ליד עצי תות ותאנה הנאספים לבריכה קטנה. הדרך מדיר איוב לעיינות איילון עוברת ברכס א-זהר, הידוע בשם "רכס התותחים", מראש הרכס תצפית מרהיבה לארבע רוחות שמיים. כאן היה במלחמת העצמאות מתחם ירדני, שצה"ל ניסה לכובשו, אך לשווא. מ"רכס התותחים" גולשת הדרך למזלג דרכים. ימינה – לעיינות איילון ושמאלה – לעמק המעיינות על אמות המים.    
 
תל איילון – כאן שכן המקום המזוהה כעיר איילון, עיר שנכללה בתחום שבט דן (יהושע י"ט, מ"ב) שעל שמה נקרא העמק כולו. (איילון נזכרה בשם ילון במכתבי תל אל עמארנה). בתקופת המאבק של הישראלים בתושבי הארץ שלפני הכיבוש נדחקו בני שבט דן אל ההר (שופטים א', ל"ה) והעיר נותרה בתחום נוכרי. העיר עברה לידי ישראל כנראה בימי בית דוד, והייתה לעיר של הלוויים (יהושע כ"א, כ"ד, דברי הימים א' ו-נ"ד). עם פילוג הממלכה נותרה איילון בתחום יהודה, ובוצרה בידי רחבעם במסגרת הקמת שרשרת ביצורי הגבול שלו (דברי הימים ב', י"א).
 
ליד התל נובעים מעיינות אחדים – עיינות איילון. המעיין הגדול הוא ביר אל-ג'אבר, הנובע בתוך מבנה אבן קדום מדרום למבצר. בתל איילון נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר נבנה בראשית המאה ה- 12 לספירה על ידי המלך הצלבני פולק מאנז'ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. המבצר חולש על צפון עמק איילון. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית.   
 
גבעת המצפור - נקודת תצפית, לא הרחק משער הכניסה לפארק. לידה גתות עתיקות, חצובות בסלע. בגתות דרכו ענבים על מנת להפיק את התירוש, שהותסס ליין.
 
חורבת עקד - חורבה המתנוססת בראש גבעה המתנשאת לרום גובה של 350 מטר וחולשת על כל סביבתה. מפסגתה יש תצפית טובה לכל הכיוונים. נמצאו בה שרידי מצודה, כנראה מן התקופה החשמונאית, ומחילת מסתור באורך 25 מטרים, המסתיימת בבור מים. שיטת חציבת המחילה מתאימה לסגנון המחילות המיוחסות לתקופת בר כוכבא. שביל  הליכה נוח למדי, המסתעף מן הדרך כ – 50  מטרים לפני העיקול הגדול, מוליך לראש הגבעה. בצד השביל נותרו מתקנים חקלאיים קדומים חצובים בסלע.
 
"דרך בורמה הירדנית" - דרך רכב שסלל הלגיון הירדני בתקופת מלחמת העצמאות מאמאוס לכפר יאלו ומשם לבית נובא ולבית ליקיא. הדרך יוצאת מהעיקול החד שבראש נחל המעיינות. מטרת הדרך הייתה עקיפת הטריז של צה"ל בגבעות אל בורג', שניתק את הכביש הראשי מלטרון לרמאללה.
 
גבעה 312 וקבר שייח' אבן ג'בל ("בן ההר") - תצפית נוף מרהיבה אל עמק איילון. המבנה עצמו נבנה בשנת 1288 על ידי מנכורש, מושלה הממלוכי של מצודת ירושלים. על משקוף המבנה חרוט סמלו – מגן אצילים עגול, שמשולשים בתוכו וגביעים משני עבריו. על פי המסורת, הוא עמד בראש צבא הערבים שפלש לארץ במאה ה- 7, והקים כאן באמאוס בסיס צבאי גדול.יום אחד, האגדה מספרת, הורעלו המים שבבארות, וכל מי ששתה מהם חלה בדבר.
 
בית המרחץ הרומי - נמצא ליד כנסיית אמאוס, מעט מחוץ לתחומי הפארק, בבית הקברות של הכפר עמואס. שמו הערבי של המקום הוא שיח' עוביד, שעל פי המסורת הערבית היה המצביא הראשי של הצבא המוסלמי שמת במאה השביעית במגפת אמאוס. חלקים ניכרים מבית המרחץ, שבו היו ארבעה חדרים, נותרו על תילם. אמה בנויה הובילה את מי המעיינות אל בית המרחץ, נראה כי זהו הדמוסיון ("דומסית"), המרחץ החם של אמאוס המתואר במקורות היהודיים.
אין להכנס לתוך מבנה בית המרחץ עקב סכנת התמוטטות.
 
חניון הזיתים ושרידי אמאוס - ממערב לכביש מס' 3, ליד כרם זיתים, הכשירה קק"ל את "חניון הזיתים". בקרבתו, משני צידי הכביש, נמצאים שרידי אמאוס, שם יווני לעיר חמת שבגבול יהודה. מקור שם העיר הוא מעיין מים חמים, שאינו נובע בימינו. יתכן שבית המרחץ הרומי ניצל את מי המעיין הזה. אמאוס הייתה סמל למקום תענוגות. עליה נאמר: "אמאוס, מקור מים יפים ונווה יפה" (קהלת רבה ז, טו). 
כנסיית אמאוס – נמצא מעט לפני הכניסה לפארק. מבנה גדול ולפניו חצר הנקראת "בית השלום". המבנה שייך למסדר נוצרי שמרכזו בבית לחם. כאן נמצאים שרידי כנסיה גדולה, מן התקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה). הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה – 2  לספירה.כאן הייתה עיר גדולה ושמה אמאוס. 
 
הסינגלים של פארק קנדה :
 קק"ל הכשירה שביל אופניים "סינגל" מעגלי בשם: "שביל הגורל השביעי". הסינגל הינו ברמת רכיבה בינונית ומסומן בצבע שחור ( בשפת הרוכבים , מוכר בשם   " השחור " ) .
השביל נמשך לאורך של כ-12 ק"מ, מקיף את לב פארק קנדה. תחילתו בגבעה י"ד ובה שרידי תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות. עובר בנופי יער, בוסתנים ומדרגות חקלאיות.
פארק איילון קנדה נמצא בנחלת שבט דן ומכאן שם השביל: " למטה בני דן יצא הגורל השביעי שעלבין ואיילון" ( יהושע י"ט,40). 
 
סינגל נוסף שקק"ל הכשירה, הוא סינגל איילון, הסינגל מסומן בצבע אדום ( ובשפת הרוכבים , נקרא  " האדום " ) ומשקיף בחלקים רבים ממנו על עמק איילון שפרוש מתחתיו.
 השביל הינו מעגלי ואורכו  כ 10 ק"מ. השביל משתרע לאורך חלקו הצפון מזרחי של פארק איילון-קנדה. השביל מתחיל בסמוך לתצפית מאגר איילון ועובר בינות עצי יער, חורש ובוסתן אותם מטפחת קק"ל לרווחת ציבור המטיילים. לאורך השביל שרידי מתקנים חקלאיים מסוגים שונים, משלטים ותעלות. השביל מותאם לרמת רכיבה גבוהה ם. השביל נבנה בשיתוף מתנדבים וקהילת רוכבי האופניים.
סה"כ , קק"ל הכשירו עד כה כ 22 ק"מ של סינגלים , שיכולים לספק הנאה רבה לרכיבה של מספר שעות בכל פעם .
KAKAL1.jpg
מה אני אוהב לעשות בפארק : 
הסינגלים של פארק קנדה , הם המגרש הביתי שלי ( יש לי כמה מגרשים כאלה .... ) . אני פוקד אותם בערך פעמיים בשבוע , ואף פעם לא משתעמם .
בדרך כלל , אני בוחר את אחד השבילים , מתחיל ממנו וחוצה לשביל השני , בנקודות שבהם הם קרובים . עם הזמן , " פיתחתי " כבר עשרות ווריאציות ... 
ה" קלאסיקה " שלי בפארק , זה להתחיל בחנייה בכניסה לפארק  ( אני מגיע ממודיעין ברכיבה , אבל זה לא משנה ) ומתחבר ל"שחור" , בכניסה שלו שליד קבר איבן ג'בל . משם אני רוכב עליו עד ל " רכס התותחים " ושם אני משתלב עם האדום ועושה אותו מעגלית .
זה נותן לי כשעה וחצי בפארק , רכיבה מאתגרת , עם נוף פנטסטי .
מים!!! : מים יש בשירותים בחניון המערבי של הפארק / בכניסה לפארק  ( יחד עם זאת , יכול להיות שהמקום לא יהיה פתוח ולכן לא לסמוך על כך ולבוא עם מספיק מים ) 
 
איפה אוכלים ( אחרי ): בכניסה לפארק , בחניון המערבי יש רכב / דוכן נייד ( אין לי נסיון איתו ) .דוכן נייד נוסף , ישנו מתחת לגשר הרכבת שנבנה מעל כביש 3 . 
למי שרוצה לשבת ממש , יש את המיתחם שסמוך / דרומית למחלף לטרון ולמי שלא איכפת להתרחק עוד קצת , יש כל העיר מודיעין במרחק כ 8 ק"מ .
חנויות אופניים בסביבה : חנות האופניים במתחם בלטרון Rock N Road‎‏ ( פתוחה גם בשבת ) ובמרחק של כ 10 ק"מ , בצמוד למחלף שילת/ מרכז " מגה אור " ( מתחת לרמי לוי )  , חנות בשם "מתגלגלים "  ( מדובר בחנויות שאני נעזר בהן בעת הצורך ) .