כיצד לרכוב בחורף ולהישאר בחיים

ארצנו המשופעת בשמש מציעה רכבה במשך כל השנה בהנאה רבה . למרות זאת , ולמרות זיכרוננו הקצר, קיימת גם עונה הנקראת חורף ובה יש ישנה הפרעה מסויימת לרוכבי האופניים.


 

העונה מתאפיינת בירידת טמפרטורות, בהבדלים ניכרים בין שעות השמש לחשיכה ובמשקעים לפרקים המהווים מטרד ולעיתים אף סיכון לרוכב, למרות אלמנט ההנאה הכרוך ברכיבה רטובה.
 

 

מהן הבעיות האופייניות לעונה זו של השנה ומה הסיכונים?

ראשית, סכנת החלקה -  באופני הכביש יש לשים לב לרכיבה בזמן ולאחר גשם ובעיקר לפסים הצהובים והלבנים על הכביש ההופכים לאסון של ממש. היתרון היחיד שאפשר למצוא בנפילות והחלקות בחורף הינן שכבות הלבוש הנוספות המהוות הגנה.
 

בשטח -   בעיקר במשטחים בוציים קיימת סכנת החלקה יחד עם נעילת גלגלים שתוצאה מהצטברות הבוץ במזלג הקדמי והאחורי.

יש לשים לב שברכיבת קבוצה ניתזים המים לאחור והרוכב מאבד מטווח הראייה  בנוסף ללכלוך.
 

סכנת איבוד חום – יש לזכור כי יצירת החום הינה בעיקר על ידי הגפיים התחתונות. במידה והטמפרטורה החיצונית נמוכה, אפשר להגיע למצב של איבוד חום אל הסביבה וירידה בטמפרטורה המרכזית של הגוף. מצב זה הנקרא היפו תרמיה, יכול להביא להפרעה ניכרת בתפקוד הגוף ואף למצב רפואי בעל סיכון.

שהייה ממושכת בבגדים רטובים גורמת לתופעה דומה ואף לנזקים עוריים מקומיים.
 

קפיאת אברים חשופים – אברי הפנים, אצבעות וכן כפות רגליים- תורמים אף הם לירידה בחום הגוף אך עלולים להסתבך במקרים קיצוניים ולהגיע לפגיעה בזרימת הדם ולנמק אצבעות.
 

הנטייה לשתות יורדת בקור ואנו מוצאים באופן פרדוכסלי – נטייה להתייבשות – דהידרציה – הפוגעת ביכול התפקוד השרירית.

טמפרטורת עבודה נמוכה מביאה לירידה ביעילות עבודת השריר ואנו מוצאים שרמת הפעילות בקור עד לרמה הרגילה אורכת זמן רב יותר.

פרדוקס נוסף: גם החזרת חומרי אנרגיה לגוף, למרות שזה משקיע יותר על מנת לחמם את הגוף, נמוכה יותר בגלל הירידה בתיאבון ולכן אנו חייבים לווסת זאת בעזרת אכילה מתוכננת.
 

קשיים אלו ואחרים גורמים לכך שרמת האימונים בחורף יורדת . יש לפיכך לבצע תכנון מדויק של הפעילות ולהשתדל לחשוב כמו רוכב אירופאי .  רק מזג אוויר קיצוני ימנע פעילות של רוכב אירופאי וגם אז ניתן בהחלט להשתמש בתחליפים כגון אימוני פנים בטריינר ביחידים או בקבוצות.

החורף היא תקופה מצוינת לבנות יכולת בסיסית ולהוסיף הגדלת הספקים באימוני כוח.

מאת: ד"ר יוני ירום