אמיר כספי, יבואן מורווד לישראל ומי שמחזיק בלא מעט תארים ברכיבת פרירייד ואקסטרים מלמד אותנו בכתבה שלפניכם כיצד לקחת סיבוב:
יש האומרים כי לקיחת סיבוב היא התחנה הקשה מכולן לביצוע . אין היא מפחידה כגון תחנת דרופ ,שם הרוכב יכול להתלבט שעות אם זה במסגרת היכולות שלו. הסיבוב הוא חף מהתלבטות שכן בטוח אפשר לעשות את הסיבוב,אך השאלה איך? כאשר לומדים "לקחת" סיבוב בצורה זורמת וחלקה, כזו אשר מאפשרת לנו לקחת את המהירות מהסיבוב לתא השטח הבא, כל קצב הרכיבה משתנה. (לטובה...)
כאשר נדרשים ללמוד תחנה כמו סיבוב צריך להתייחס לשני גורמים מרכזיים:
1 – השטח.
2 – שפת הגוף של הרוכב.
השטח:
כאן כל סיבוב(כמו בצבא) מתחלק לשלושה חלקים:
1 – כניסה לסיבוב.
2 – שיא הסיבוב.
3 – יציאה מהסיבוב.
שפת הגוף:
תחשבו כמה זמן לוקח לכם לעבור סיבוב?-בערך שנייה וחצי אולי קצת פחות... בשנייה וחצי הזו אתם צריכים לתזמן את כל הכללים של התחנה. לכן, אני בוחר ללמד מס' כללים מרכזיים בשלב הראשון ולא מפרק את התחנה לגורמים קטנים. את יתר הכללים אני כמובן אכתוב בהמשך אבל אתם תחליטו מתי תתחילו לשלב אותם כי בטכניקה אי אפשר לרוץ לפני שלומדים ללכת.
שלב 1 – כניסה / הכנה לסיבוב.
הדבר החשוב ביותר בסיבוב שעליו נבנית כל הטכניקה הוא חלוקת משקל. לא סיבוב אגן, לא השכבת האופניים אלא הכול מתחיל בחלוקת משקל נכונה. אחרי שלמדנו לחלק משקל נכון נוסיף את שאר הכללים. אם לא נחלק את המשקל נכון בבסיס הטכניקה שלנו כל שאר הכללים אף פעם לא יגיעו למיצוי. אז מה היא חלוקת משקל נכונה?
חלוקת משקל נכונה תתחיל כאשר נעמוד על האופניים ולא נשב. החלוקה היא 50% ממשקל הגוף שלנו נמצא על הגלגל האחורי ו 50% נמצא על הגלגל הקדמי ,כאשר אנו בעצם נמצאים במרכז האופניים. נשמע פשוט לכאורה, אך בגלל שאופניים מחלקים את משקל הגוף שלנו יותר לכיוון ה 70% לגלגל האחורי ו 30% לגלגל הקדמי ואנו כרוכבים לא אוהבים להיות יותר מידי מעל הסטם (מוט כידון) נדרשת הזזה מלאכותית של החזה אל האזור שמעל הסטם. בהתחלה זה אולי יראה לכם כקדימה מידי, אך בסופו של דבר זה יביא אתכם לפיזור משקל נכון.
כניסה לסיבוב
על חלוקת משקל זאת אתם צריכים לשמור לכל אורך הסיבוב. על מנת להתמקם בצורה נכונה על האופניים ,הייתי ממליץ על כיפוף קל במרפקים (ממש כמו בתמונות) לכל אורך הסיבוב על מנת לקרב את החזה לכידון ולהטות קצת יותר משקל לפנים. לאחר שהתמקמנו בצורה הנכונה התנועה הראשונה שנעשה היא הטיית הגוף כבר בשלב הכניסה לסיבוב. עם הסיבוב ימינה, כמו בתמונה, הטו את הגוף ימינה בקו אחד עם האופניים. כפי שאפר לראות בתמונות החזה נמצא מעל קו הסטם, המרפקים בכיפוף כמעט זהה, האגן מיושר לסטם והגוף מוטה ביחד עם האופניים לכיוון הסיבוב. חלוקת משקל נכונה + הטיית האופניים הם כל הנדרש בשלב הראשון של הסיבוב.
שלב 2 – שיא סיבוב = תנועה מקסימאלית
השלב השני הוא בעצם לב הסיבוב. זהו השלב שבו אתם שולטים באופניים ומסובבים אותם בתוך הסיבוב. יש לבחור נקודה אשר תסמן לכם את שיא הסיבוב. בנקודה זאת אתם תדרשו לבצע עוד שתי פעולות,אשר יתבצעו בו זמנית וכאן למעשה הקושי.
ככלל אופניים לא יעשו דבר אם לא "תגידו "להם. הם לא יכנסו לתוך הסיבוב עצמאית ולא ימשיכו את תנועת הסיבוב אם לא תשלטו בהם. האופניים הם עצם דומם אשר פועל לפי שני חוקים: 1 – חוק הגרביטציה. 2 – לפי חוקי הרוכב שעליהם. לא פעם אני נתקל ברוכבים אשר זורקים את האופניים לתוך הסיבוב והם כאילו נשארים מחוצה לו. זאת אינה הדרך להגיע לסיבוב נכון. אם אתם רוצים שהאופניים יסתובבו, אתם חייבים להסתובב יחד איתם. אם כך , איך אנחנו מסתובבים?
לאחר שהכנו את עצמנו בשלב הראשון עם חלוקת משקל נכונה ופוזיציה, מגיע שיא הסיבוב. בשיא הסיבוב נבצע שתי פעולות:
1 – סיבוב אגן. כל תנועות הסיבוב בגוף שלנו מתחילות מהאגן. כדי ליצור תנועה סיבובית אנחנו תמיד נתחיל מהאגן. עימדו על הרצפה (ללא האופניים) עם רגלים מקבילות וסובבו את האגן פעם ימינה ופעם שמאלה. עכשיו תעשו את זה כאילו אתם בתנוחת רכיבה. שימו לב כי על מנת לסובב את האופניים אתם צריכים להכניס את שתי הברכיים לתוך הסיבוב, ממש כמו בסקי. לא מספיק שרק ברך אחת תכנס לסיבוב (בד"כ הפנימית) והשנייה תישאר מקבילה לאופניים.
בחדר, דמיינו כי אתם מסתובבים והשלימו את התנועה עד אשר אתם נמצאים מול הקיר אשר אנך לכם, זה בדיוק מה שתצטרכו לעשות בשטח. בשטח הדברים מתרחשים במהירות ולפעמים בגלל תנאי השטח והמהירות , אנחנו מפסיקים את תנועת הסיבוב וכתוצאה מכך בורחים לצד החיצוני של הסיבוב. על מנת להצליח להשלים סיבוב אנחנו חייבים להיות מחויבים
שיא הסיבוב
לתנועה עד הסוף. אתם יכולים לראות בתמונה של שיא הסיבוב כי האגן שלי אינו מקביל לסטם אלא לסינגל והברכיים שלי גם כן מופנות ביחד אל הסינגל. תנוחת הגוף הזו נועדה לא רק כדי להראות טוב אלא כדי להוביל את האופניים תוך כדי תנועה. בעוד חצי שנייה האופניים יהיו מופנים חזק יותר לכיוון הסיבוב ואני אהיה כבר בדרכי ליציאה מהסיבוב כאשר אני מוביל אותם. תתרגלו את עניין האגן גם על האופניים תוך כדי רכיבה וגם בבית או במשרד, רק היזהרו שלא יראו אתכם כי ההסבר על כך שאתם מתרגלים סיבוב לא יתפוס
2 – השכבת האופניים. זוכרים את ההמלצה על מרפקים כפופים? אז אנא התייחסו לכך ככלל ולא כהמלצה. הסיבה כי המרפקים צריכים להיות כפופים תוך כדי הסיבוב היא לאפשר לנו את תנועת השכבת האופניים אשר מגיעה מהם. בשיא הסיבוב אנחנו כבר לא נשארים לשכב באותה הזווית של האופניים כמו בחלק הראשון אלא נותנים לאופניים עוד זווית של השכבה מטה כדי להצליח לסיים את הסיבוב בצורה חלקה. כדי להבין את תנועת הידיים יש להסתכל על מנח הידיים שלי בתמונה. ניתן לראות כי היד הפנימית לסיבוב (ימין) ישרה בעוד היד החיצונית לסיבוב (שמאל) מכופפת. זה לא אותו המנח שראיתם בכניסה לסיבוב שם המרפקים היו בעלי כיפוף זהה. הסיבה לכך היא דחיפת האופניים מטה עם יד שמאל על מנת ליצור הטייה רצינית יותר לתוך הסיבוב.
כמו כן, הביטו על מיקום החזה ותראו שהוא נמצא ממש מעל הסטם בעודי שומר על חלוקת המשקל בצורה שווה גם בשיא הסיבוב. הטיית האופניים מתרחשת ממש באותו הזמן של סיבוב האגן. שתי תנועות אלו מתרחשות רק בשיא הסיבוב. לרוב שיא הסיבוב (בסינגלים) הוא קטע של 2 עד 4 מטרים. דמיינו כמה זמן לוקח לכם לעבור 4 מטרים ברכיבה, משהו כמו שנייה? בשנייה הזו אתם צריכים גם לסובב אגן וגם להשכיב את האופניים. בסוג ספורט כמו רכיבה על אופניים התנועות לא צריכות להיות רק אסרטיביות אלא גם מתוזמנות לשטח. ברגע שהתנועות יהיו אסרטיביות ומתוזמנות הזרימה תגיע בשיא תפארתה.
שלב 3 – יציאה מהסיבוב.
בשלב הזה כל שנדרש מאיתנו הוא להחזיר את האופניים אל מתחת לגוף ולהיות מוכנים לאלמנט הבא. חשוב מאוד בסוף הסיבוב,במידה ויצאנו מהעמדה הנכונה לחזור לאותה עמדה אשר מחלקת את המשקל בצורה שווה על הגלגלים.
יציאה מסיבוב
אז על מה לא דברנו?
מבט – זהו הכלל שכולם יודעים עליו אך לא כולם מקפידים ליישמו. המבט הוא כלל שנכון ליישמו לאורך כל הרכיבה ולא רק לסיבובים. האידיאל הוא להביט 4 – 7 מטרים לפנים. אז איך משפרים מבט? ראשית למדו מהו המרחק שאתם מסתכלים כרגע. אחרי שלמדתם זאת ונניח כי אתם מסתכלים רק 3 מטר קדימה ,אז מתחיל שלב הלימוד. בהנחה שאי אפשר לקפוץ ממבט של 3 מטר קדימה ל 7 מטר רק כי אנו יודעים שזה מה שנכון לנו, הרימו את המבט בחצי מטר עד מטר ותרכבו כך במשך מס' שבועות או עד שאתם מרגישים בנוח עם המרחק החדש. אח"כ תעלו בעוד חצי מטר- מטר עד אשר תשפרו את המבט למרחק הרצוי.
מנח רגליים – יש שתי אסכולות לגבי מנח הרגליים. האולד סקול – רגל למטה רגל למעלה. הניו סקול – 50 50 (שתי הדוושות בגובה זהה מהקרקע). כאן לטעמי זה יותר עניין של סגנון ולכן לא אקבע כי טכניקה אחת טובה מהאחרת.אלא אומר בשיטת האלימינציה כי הדבר היחידי שלא ארצה שתעשו הוא שתמקמו את הרגל הפנימית לסיבוב למטה. באופן אתם מסכנים את עצמכם בפגיעה של הפדל בקרקע ובנפילה מהאופניים.
תפקיד הרגליים – באולד סקול, שיטת הלימוד הוותיקה, לימדו ללחוץ עם הרגל החיצונית לסיבוב על הפדל כדי לייצר אחיזה טובה יותר בשלב הקריטי של הסיבוב – שיא הסיבוב. אישית אני לא מיישם את הכלל הזה בצורה הזו ולכן גם לא מלמד אותו. מה שאני כן מלמד הוא שאחרי שאתם מרגישים בנוח עם שאר הכללים התחילו להפעיל לחץ עם כל הגוף כאילו אתם לוחצים את שתי הדוושות בו זמנית תוך כדי המשך פעולת הסיבוב ולא רק עם הרגל החיצונית. בדרך הזו הצמדת האופניים יותר יעילה ונכונה.
ברקסים – כדי לא להסתבך בהתלבטות אם לעצור עם הקדמי או האחורי ובאיזו עוצמה, אני מציע כי בשלב הראשוני נלמד ללחוץ על שני המעצורים בעוצמה שווה כדי להאט את האופניים. אם אתם מרגישים שהאחורי ננעל ומבצע חריקה ,תשחררו קצת את הלחיצה. חשוב מאוד לא לעבוד בצורת OFF ו ON. כלומר לחיצות קצרות ועצבניות. אלא להגיע לאזור שבו הידית בולמת את האופניים בצורה חלקה.
תכנון רכיבה – קל מאוד להיכנס לסיבוב מהר אבל קשה מאוד לצאת מבלי לאבד את רוב המהירות.כאשר אנו נכנסים לסיבוב יש לתכנן את היציאה ממנו.כלומר איך אנחנו מאבדים כמה שפחות מהירות תוך כדי הסיבוב. על מנת לעשות זאת יש לתכנן מראש את הפעולה. למעשה לדעת להאט למהירות הנכונה בטרם הכניסה לסיבוב. יכולת זאת נרכשת תוך כדי תנועה וצבירת ניסיון. אך, חשוב מאוד לשים לב לפרטים האלו ולדעת לשפר אותם תוך כדי הרכיבות שלנו.
סיכום:
כפי שניתן לראות, ישנם אלמנטים רבים שנדרש לקחת אותם בחשבון. חיזרו לתחילת הכתבה ,קראו את שלושת השלבים המרכזיים ולמדו מה עושים בכל שלב. אם תנסו לתזמן את שאר הכללים בניהם ברקסים, מבט, אגן, ידיים, חלוקת משקל, מנח רגליים ועוד סביר להניח כי תלכו לאיבוד.המלצתי "לימדו ללכת לפני שתלמדו לרוץ". חלקו לכם את תהליך הלימוד לפרוסות וכל פעם תוסיפו על היסוד שכבה נוספת. התחילו בשלב הראשון ומשם תתקדמו בקצב שלכם,כי הרי כל רוכב הוא עולם בפני עצמו.....
פורסם לראשונה בגיליון 158 של מגזין אופניים
לשאלות ותגובות צרו קשר דרך www.amircaspi.com
