מאת: שלומי דויטש
שלומי דויטש ממשיך להתמודד עם האתגר הפרינאי. שאלתי אותו מה היה אתמול וזו תשובתו: אתמול היה יום קשה מאוד. לדעתי מדובר בתחרות הרב יומית הקשה והתובענית ביותר בה התנסתי. ראשית על פי הנתונים היבשים של מרחק וגובה אבל פגשתי כאן מתחרים שכבר עשו את הטראנסאלפ ,את הקייפ אפיק ו, bc race הקנדי וכולם אמרו שזה הכי קשה. ועכשיו הפוסט שלי :
שלומי דויטש ממשיך להתמודד עם האתגר הפרינאי. שאלתי אותו מה היה אתמול וזו תשובתו: אתמול היה יום קשה מאוד. לדעתי מדובר בתחרות הרב יומית הקשה והתובענית ביותר בה התנסתי. ראשית על פי הנתונים היבשים של מרחק וגובה אבל פגשתי כאן מתחרים שכבר עשו את הטראנסאלפ ,את הקייפ אפיק ו, bc race הקנדי וכולם אמרו שזה הכי קשה. ועכשיו הפוסט שלי :
"היה מאוד קשה לקום ב 0530 אחרי היום המתיש והמקפיא שחווינו אתמול על שלל האכזבות שלו ,אבל כשהשעון המעורר (בנייד....) מצלצל ,אין ברירה הכרחתי את עצמי לקום .
היום השני התחיל בעיירה הציורית קומפרדון .גם הבוקר ציוותו אותי למאסף ושוב נתקענו עם הטאיוונים ולכן בשלב מסוים ביקשתי מהשותף שלי אישור להתקדם . הבוקר שהתחיל עם 8 מעלות ווממש קפוא התחיל להתחמם ובסוף העליה הראשונה של כ 700 מטר טיפוס מצטבר ,כבר היה לנו ממש חם .
המסלול התאפיין בעליות ארוכות וטכניות (סלעים רטובים ) וגם הירידות היו חלקות ודרשו מאיתנו ריכוז רב וטכניקה.
מה שכן...הנופים ממש משגעים (ראו תמונות מ) ומעל 50 אחוז (שזה עשרות קמ ) מהרכיבה מתבצעות בסינגלים טכניים משובצים בשורשים ובגינות סלעים. חלקם בסבך שיחים ו/או בתוך יער צפוף. תמיד יש רטיבות והאפשרות להחלקה היא מוחשית מאוד.
בגובה של 1800 מטרים ולאחר סדרה אין סופית של סינגלים מתישים, ,נכנסים לעליה תלולה ובוצית שחייבה אותי לסחוב את אופניים ולטפס לגובה של 200 מטר נוספים.
הנוף מרהיב (כבר אמרתי.?) .
המורכבות של האירוע איננה רק במורכבות הטכנית ובקושי הפיזי ,אלא גם בשל העובדה שהרוכבים צריכים צלנווט לבד את כל המסלול, כולל איתור הכניסה לסינגלים וכל זאת בתוך יערות צפופים. זה ייחודי באירועים מהסוג הזה ומעלה את רף הקושי.
סיימתי את היום לאחר רכיבה של 90 קמ ו טיפוס מצטבר לגובה של 2100 מטר.
אני ממש מותש אך מאושר מהאפשרות לחוות את החוויה.
מחר עוד יום....