top_logo.png

______ ____ _____ _______-01_1.jpg

 



        

מאת: דניאל סטוקלין*

טיילתי שקוע במחשבות על המדרכה לכיוון תחנת הרכבת במודיעין, כשלפתע הגיח מולי במהירות רוכב אופניים חשמליים. זזתי אינסטינקטיבית הצידה, כשתוך כדי הספקתי להבחין בארשת פניו המגחכת של הרוכב הצעיר. ידו האחת הצמידה לאוזנו נייד צבעוני והשנייה הפנתה הצידה רגע לפני שנכנס בי את אופניו הנוצצות. אחריו חלף במהירות דומה חברו עם סיגריה ביד. התעשתי, הנפתי את ידי וצעקתי לעברם. השניים שבו על עקבותיהם עצרו לידי ובחיוך מתריס שאלו מה הבעיה שלי...

הסברתי. סיפרתי מניסיוני כממונה בטיחות בעבודה על תוצאת התכת ראש חשוף ללא קסדת בטיחות בגזע עץ או אספלט. כשארשת פני הטיפש עשרה היהירה התמתנה תיארתי את השברים, איבודי התחושה בחלקי גוף שונים, שיתוק פלגי גוף עד מוות. השניים עוד ניסו להתחכם אך נותרו לעמוד ולהקשיב לתוצאות הטרגיות של רכיבה חסרת אחריות.

 

 

 

 

 

 

 

 

רוכבי אופנייים שנפגעו בתאונותדרכיםעל פי דיווחים רשמיים של משטרת ישראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שנתתאונה

 

 

 

 

חומרתפגיעה

 

סךהכל

2010

2011

2012

2013

2014

סךהכל

 

1496

320

269

270

336

301

הרוג

 

70

18

16

12

14

10

פצועקשה

 

365

67

54

82

93

69

פצועקל

 

1061

235

199

176

229

222

 

 

 

 

 

 

 

 

את "הבעיה", ניתן להגדיר בלשון מקצועית באי מסירת מידע בגין הסיכונים שאורבים למדווש. כיום כל אחד יכול לרכב. רוכב אופניים לא עובר שום מבחן. לא צריך רישיון, לא מחייבים אותו לעבור לימודי תיאוריה או טסט ואין שום אכיפה. תוסיפו מנטאליות של ציבור לא ממושמע והרגל ישראלי הנוטה שלא לציית לחוקים. אף אחד לא בודק עם יש לרוכב ידע לסכנות ברכיבה על כביש, לאורך שבילים בין מטיילים, על מדרכות בין הולכי רגל. בחיק הטבע הרוכבים הבוגרים, המשוגעים לדבר, נוטים לבחון את גבולות מזלם הטוב עד להתרסקות הכואבת.  מי מאתנו לא מכיר מישהו שזה קרה לו. האופניים לא נתפסים ככלי תחבורה, אלא כאמצעי זול, מהנה ובטוח לעבור ממקום למקום. האומנם?

לכאורה, בגלל המהירות הנמוכה של האופניים ביחס לרכב נוסע אנו מניחים שאין כאן סכנה גדולה. טעות! ביחס להולך רגל הסיכון לפגיעה קשה גבוה וכך גם התוצאות במקרה של התנגשות ברכב נוסע או ברוכב אופנים אחר. הסיבה לסיכון נעוצה בהעדר מחויבות לנהוג על פי כללים משותפים בין כל המשתמשים באותו מסלול תנועה השייך לכולם."הבעיה שלנו" הדגשתי, "שהמודעות לסיכונים ולבטיחות הנה עדיין נמוכה", סיכמתי בפני שני בני הארבע עשרה.  אבאל'ה, יהיה בסדר, אל תדאג", אמר אחד מהם לפני ששבו לדהירתם לכיוון הקניון הסמוך.

________________________________________________________.jpg

תאוריית בטיחות בסיסית קובעת שאם נצמצם בתחתית הפירמידה את כמות "הכמעט" ונפגע נקטין בהתאם את כמות התאונות בלי נפגעים ובהתאמה את אירועי הנפגע עד לסיכול הגרוע מכל. זה ישמע דמיוני ולאחרים טרחני, כאשר אמליץ לכל רוכב בטרם עלה על שני הגלגלים להקדיש מספר דקות של מחשבה לתכנון הרכיבה. בעולם הבטיחות מכנים זאת ניהול סיכונים Pre Task  Planning. תאונה אינה בהכרח כורח מציאות או התערבות של כוח עליון. אין שום סיבה שרוכב כלשהו יצא לבילוי זמן איכות וישוב עם קסדה סדוקה וידיים שבורות. תאמינו, ניתן למנוע את התאונה הבאה.

מימין - כך זה נראה כשהכל משתבש. תמונה: באדיבות משטרת ישראל

איך עושים זאת?
תרגילו את עצמכם ואת ילדיכם לביצוע צ'ק ליסט בסגנון: האם יש לנו קסדה? האם היא לא סדוקה? קרינת שמש ומכות שספגה במהלך השנים גרמו לעייפות החומר ממנה יוצרה ויתכן שלא תהיה עמידה לספיגת הזעזוע. העיפו מבט אל הצמיגים, האם הם די מחורצים כדי למנוע החלקה? האם תרגלתם למשל בלימת חרום על חצץ?             זכור לי מקרה בו רכבתי בנונשלנטיות עם יד אחת (יש להחזיק היטב בכידון ובדוושות בשעת הרכיבה)כשלפתע נאלצתי לבלום במהירות צב של 3-4 קמ"ש. די היה בכך שהאופניים יתהפכו ויכריחו אותי לבצע פעלול אקרובאטי של סלטה לפנים ולהשתטח על החצץ באמצע פארק לעיני עשרות עיני ילדים משתאות. האם התקנתם פעמון? האם עיינתם בכללי הזהירות ברכיבה על אופניים שמפרסמת משטרת ישראל?                                                          

 בקישור  שלפניכם  תמצאו תזכורות חשובות שחלקם מעוגנות בתקנות משרד התחבורה, כגון: לפני כל עצירה או סטייה מהדרך אותת ברור בידך. תקנה 125: אל תוביל משא על אופניים באופן העלול למנוע שליטה בהם. אורך המשא המותר לנשיאה לא יעלה על 70 ס"מ בתנאי שהמשא לא בולט מהקצה הקדמי של האופנים.
האם האופניים מתאימים לגובה הרוכב והוא יכול להגיע לקרקע בקלות בשתי רגליו, כאשר הוא יושב על מושב האופניים? רכיבה על אופניים שאינם תואמים את הרוכב, עלולים לגרום לאובדן שיווי משקל ושליטה.האם בדקתם את תקינות הבלמים? בדוק את יעילות הבלמים ואת לחץ האוויר בצמיגים לפני כל נסיעה. זכורה לכם הוראות תקנה מספר 124 ג: מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אחר על אופניים. או תקנה מספר 130:הצטייד בסרט זוהר על הכנף מאחור ובפנס קדמי מכוון כך שהאור ייראה למרחק של לפחות 150 מ' ושאינו מסנוור. וזכרו לא לשתות משקאות משכרים לפני רכיבה. נהג שיורשע בנהיגה בשכרות - יישלל רישיונו לשנתיים לפחות!

ברכיבה, כמו בעולם הבטיחות, אנו מתמודדים מול הגורם האנושי אשר אחראי על כ 40 אחוז מגורמי השורש לתאונות אנוש. לכן תזכרו כי תאונות אינן קורות מעצמן, הן נגרמות. הבנת הגורמים לתאונה היא בעלת חשיבות רבה למאמצי מניעה של התאונה הבאה. שתפו ברבים אירועים שחוויתם כדי שאחרים לא יחזרו על הטעות. יש להבין את מנגנוני הכשל, את התרחישים המזיקים, ואת הגורמים השורשיים אשר אפשרו את אירוע התאונה.

לתהליך גרימת התאונה מספר מרכיבים: הגורם הישיר לפגיעה (למשל: ענף שלא הבחנתם בו עד שפגע בראשכם), לכך היה גורם תורם (הייתם שקועים בשיחת טלפון בזמן הרכיבה), והיו גם הגורמים הקודמים (לא עברתם הדרכה, לא ביצעתם ניהול סיכונים, לא שיניתם את הגישה שלכם לתחביב האהוב).
__________1.jpg

תזכרו כי הטבע האנושי לא תמיד מצטיין בחכמה יתרה לפני מעשה. הוא מתפתה לתהליך קבלת החלטות מוטעה, בן האנוש נוטה לאשר השערות – "אינוס השטח". נוח לנו לחשוב כי בחיים צריכים לקחת סיכונים, במקום להתמודד איתם מראש ולהגדיר בקרות שינטרלו אותם. הטבע האנושי נוטה להאמין בדפוס החסינות "לי זה לא יקרה", "תאונות קורות", "יהיה בסדר...", "בטיחות זה אחריות שלהם..", או דפוס האנטי סמכות - "חוקים ומגבלות הם לא בשבילי", "אין לי זמן לזה", "עזוב אותי מהשטויות שלך!", "תמיד רכבתי כך", "אותי לא צריך ללמד אני רוכב מאז שאני בן שמונה".
 

משמאל: תמונות אופניים חשמליים - השעיר לעזעזאל של תאונות האופניים?

מדי שנה מצטרפים בוגרים שהחליטו על מעבר לסגנון חיים בריא, אך לא עשו דבר בשינוי הגישה ודרכי החשיבה. קשה לשנות תרבות, מסורת והרגלים העלולים להיות מקדמת עדן שגויים מיסודם. כמו דפוסהגבריות - “אני אראה להם שאני יכול”. מה שמוביל את המאצ'ו בגיל העמידה לבצע עם אופני האקסטרים מטיטניום החדשות שרכשו ב- 30,000 ש"ח פעלולים מתגרים. לאירוע בטיחות פוטנציאלי קיימת מכפלת ההסתברות בחומרה. תנסו לחשב את ההסתברות לפגיעה ואת חומרתה. אולי זה יצנן את התלהבות הנעורים שאחזה בכם ברגע שעליתם על אופני ההרים בעלי השיכוך המלא. הטבע המשכר חולף במהירות לצידכם ואתם בתחושת "הי" עם תוספות אדרנלין שעלולה להוביל אתכם לנטול סיכונים לא מחושבים שבסופם תמתין לכם ההתרסקות. בלמו את דפוס האימפולסיביות - “אין לנו זמן, חייבים כבר לצאת” שגורם להתייחסות חלקית לכלל המידע. אל תגלשו לדפוס הוותרנות - “מה התועלת? לא ניתן לשנות ולעזור”.

תחביב הרכיבה שהופך עם השנים בארצנו לאמצעי תחבורה, עם תוספות שבילים והשקעה בתשתיות צריכה במקביל להכין את הציבור למגוון הסכנות. האחריות למנוע את תאונת האופניים הבאה רובצת בראש ובראשונה על כל אחד מאתנו או מאפשר לילדו חסר הידע והניסיון לרכב אל המרחב.

*הכותב הוא יועץ וממונה בטיחות בעבודה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 בטיחות ורכיבה על אופניים

מאת: דניאל סטוקלין

טיילתי שקוע במחשבות על המדרכה לכיוון תחנת הרכבת במודיעין, כשלפתע הגיח מולי במהירות רוכב אופניים חשמליים. זזתי אינסטינקטיבית הצידה, כשתוך כדי הספקתי להבחין בארשת פניו המגחכת של הרוכב הצעיר. ידו האחת הצמידה לאוזנו נייד צבעוני והשנייה הפנתה הצידה רגע לפני שנכנס בי את אופניו הנוצצות. אחריו חלף במהירות דומה חברו עם סיגריה ביד. התעשתי, הנפתי את ידי וצעקתי לעברם. השניים שבו על עקבותיהם עצרו לידי ובחיוך מתריס שאלו מה הבעיה שלי...

הסברתי. סיפרתי מניסיוני כממונה בטיחות בעבודה על תוצאת התכת ראש חשוף ללא קסדת בטיחות בגזע עץ או אספלט. כשארשת פני הטיפש עשרה היהירה התמתנה תיארתי את השברים, איבודי התחושה בחלקי גוף שונים, שיתוק פלגי גוף עד מוות. השניים עוד ניסו להתחכם אך נותרו לעמוד ולהקשיב לתוצאות הטרגיות של רכיבה חסרת אחריות.

 

 

 

 

 

 

 

 

רוכבי אופנייים שנפגעו בתאונותדרכיםעל פי דיווחים רשמיים של משטרת ישראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שנתתאונה

 

 

 

 

חומרתפגיעה

 

סךהכל

2010

2011

2012

2013

2014

סךהכל

 

1496

320

269

270

336

301

הרוג

 

70

18

16

12

14

10

פצועקשה

 

365

67

54

82

93

69

פצועקל

 

1061

235

199

176

229

222

 

 

 

 

 

 

 

 

 

את "הבעיה", ניתן להגדיר בלשון מקצועית באי מסירת מידע בגין הסיכונים שאורבים למדווש. כיום כל אחד יכול לרכב. רוכב אופניים לא עובר שום מבחן. לא צריך רישיון, לא מחייבים אותו לעבור לימודי תיאוריה או טסט ואין שום אכיפה. תוסיפו מנטאליות של ציבור לא ממושמע והרגל ישראלי הנוטה שלא לציית לחוקים. אף אחד לא בודק עם יש לרוכב ידע לסכנות ברכיבה על כביש, לאורך שבילים בין מטיילים, על מדרכות בין הולכי רגל. בחיק הטבע הרוכבים הבוגרים, המשוגעים לדבר, נוטים לבחון את גבולות מזלם הטוב עד להתרסקות הכואבת.  מי מאתנו לא מכיר מישהו שזה קרה לו. האופניים לא נתפסים ככלי תחבורה, אלא כאמצעי זול, מהנה ובטוח לעבור ממקום למקום. האומנם?

לכאורה, בגלל המהירות הנמוכה של האופניים ביחס לרכב נוסע אנו מניחים שאין כאן סכנה גדולה. טעות! ביחס להולך רגל הסיכון לפגיעה קשה גבוה וכך גם התוצאות במקרה של התנגשות ברכב נוסע או ברוכב אופנים אחר. הסיבה לסיכון נעוצה בהעדר מחויבות לנהוג על פי כללים משותפים בין כל המשתמשים באותו מסלול תנועה השייך לכולם.

"הבעיה שלנו" הדגשתי, "שהמודעות לסיכונים ולבטיחות הנה עדיין נמוכה", סיכמתי בפני שני בני הארבע עשרה.                                                         "אבאל'ה, יהיה בסדר, אל תדאג", אמר אחד מהם לפני ששבו לדהירתם לכיוון הקניון הסמוך.

תיאוריית בטיחות בסיסית קובעת שאם נצמצם בתחתית הפירמידה את כמות "הכמעט" ונפגע נקטין בהתאם את כמות התאונות בלי נפגעים ובהתאמה את אירועי הנפגע עד לסיכול הגרוע מכל. זה ישמע דמיוני ולאחרים טרחני, כאשר אמליץ לכל רוכב בטרם עלה על שני הגלגלים להקדיש מספר דקות של מחשבה לתכנון הרכיבה. בעולם הבטיחות מכנים זאת ניהול סיכונים Pre Task  Planning. תאונה אינה בהכרח כורח מציאות או התערבות של כוח עליון. אין שום סיבה שרוכב כלשהו יצא לבילוי זמן איכות וישוב עם קסדה סדוקה וידיים שבורות. תאמינו, ניתן למנוע את התאונה הבאה.

איך עושים זאת?

תרגילו את עצמכם ואת ילדיכם לביצוע צ'ק ליסט בסגנון: האם יש לנו קסדה? האם היא לא סדוקה? קרינת שמש ומכות שספגה במהלך השנים גרמו לעייפות החומר ממנה יוצרה ויתכן שלא תהיה עמידה לספיגת הזעזוע. העיפו מבט אל הצמיגים, האם הם די מחורצים כדי למנוע החלקה? האם תרגלתם למשל בלימת חרום על חצץ?             זכור לי מקרה בו רכבתי בנונשלנטיות עם יד אחת (יש להחזיק היטב בכידון ובדוושות בשעת הרכיבה)כשלפתע נאלצתי לבלום במהירות צב של 3-4 קמ"ש. די היה בכך שהאופניים יתהפכו ויכריחו אותי לבצע פעלול אקרובאטי של סלטה לפנים ולהשתטח על החצץ באמצע פארק לעיני עשרות עיני ילדים משתאות. האם התקנתם פעמון? האם עיינתם בכללי הזהירות ברכיבה על אופניים שמפרסמת משטרת ישראל?                                                           בקישור המצורף: http://www.police.gov.il/portal.aspx?pid=57&mid=21תמצאו תזכורות חשובות שחלקם מעוגנות בתקנות משרד התחבורה, כגון: לפני כל עצירה או סטייה מהדרך אותת ברור בידך. תקנה 125: אל תוביל משא על אופניים באופן העלול למנוע שליטה בהם. אורך המשא המותר לנשיאה לא יעלה על 70 ס"מ בתנאי שהמשא לא בולט מהקצה הקדמי של האופנים.
האם האופניים מתאימים לגובה הרוכב והוא יכול להגיע לקרקע בקלות בשתי רגליו, כאשר הוא יושב על מושב האופניים? רכיבה על אופניים שאינם תואמים את הרוכב, עלולים לגרום לאובדן שיווי משקל ושליטה.האם בדקתם את תקינות הבלמים? בדוק את יעילות הבלמים ואת לחץ האוויר בצמיגים לפני כל נסיעה. זכורה לכם הוראות תקנה מספר 124 ג: מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אחר על אופניים. או תקנה מספר 130:הצטייד בסרט זוהר על הכנף מאחור ובפנס קדמי מכוון כך שהאור ייראה למרחק של לפחות 150 מ' ושאינו מסנוור. וזכרו לא לשתות משקאות משכרים לפני רכיבה. נהג שיורשע בנהיגה בשכרות - יישלל רישיונו לשנתיים לפחות!

ברכיבה, כמו בעולם הבטיחות, אנו מתמודדים מול הגורם האנושי אשר אחראי על כ 40 אחוז מגורמי השורש לתאונות אנוש. לכן תזכרו כי תאונות אינן קורות מעצמן, הן נגרמות. הבנת הגורמים לתאונה היא בעלת חשיבות רבה למאמצי מניעה של התאונה הבאה. שתפו ברבים אירועים שחוויתם כדי שאחרים לא יחזרו על הטעות. יש להבין את מנגנוני הכשל, את התרחישים המזיקים, ואת הגורמים השורשיים אשר אפשרו את אירוע התאונה.

לתהליך גרימת התאונה מספר מרכיבים: הגורם הישיר לפגיעה (למשל: ענף שלא הבחנתם בו עד שפגע בראשכם), לכך היה גורם תורם (הייתם שקועים בשיחת טלפון בזמן הרכיבה), והיו גם הגורמים הקודמים (לא עברתם הדרכה, לא ביצעתם ניהול סיכונים, לא שיניתם את הגישה שלכם לתחביב האהוב).

תזכרו כי הטבע האנושי לא תמיד מצטיין בחכמה יתרה לפני מעשה. הוא מתפתה לתהליך קבלת החלטות מוטעה, בן האנוש נוטה לאשר השערות – "אינוס השטח". נוח לנו לחשוב כי בחיים צריכים לקחת סיכונים, במקום להתמודד איתם מראש ולהגדיר בקרות שינטרלו אותם. הטבע האנושי נוטה להאמין בדפוס החסינות "לי זה לא יקרה", "תאונות קורות", "יהיה בסדר...", "בטיחות זה אחריות שלהם..", או דפוס האנטי סמכות - "חוקים ומגבלות הם לא בשבילי", "אין לי זמן לזה", "עזוב אותי מהשטויות שלך!", "תמיד רכבתי כך", "אותי לא צריך ללמד אני רוכב מאז שאני בן שמונה".

מדי שנה מצטרפים בוגרים שהחליטו על מעבר לסגנון חיים בריא, אך לא עשו דבר בשינוי הגישה ודרכי החשיבה. קשה לשנות תרבות, מסורת והרגלים העלולים להיות מקדמת עדן שגויים מיסודם. כמו דפוסהגבריות - “אני אראה להם שאני יכול”. מה שמוביל את המאצ'ו בגיל העמידה לבצע עם אופני האקסטרים מטיטניום החדשות שרכשו ב- 30,000 ש"ח פעלולים מתגרים. לאירוע בטיחות פוטנציאלי קיימת מכפלת ההסתברות בחומרה. תנסו לחשב את ההסתברות לפגיעה ואת חומרתה. אולי זה יצנן את התלהבות הנעורים שאחזה בכם ברגע שעליתם על אופני ההרים בעלי השיכוך המלא. הטבע המשכר חולף במהירות לצידכם ואתם בתחושת "הי" עם תוספות אדרנלין שעלולה להוביל אתכם לנטול סיכונים לא מחושבים שבסופם תמתין לכם ההתרסקות. בלמו את דפוס האימפולסיביות - “אין לנו זמן, חייבים כבר לצאת” שגורם להתייחסות חלקית לכלל המידע. אל תגלשו לדפוס הוותרנות - “מה התועלת? לא ניתן לשנות ולעזור”.

תחביב הרכיבה שהופך עם השנים בארצנו לאמצעי תחבורה, עם תוספות שבילים והשקעה בתשתיות צריכה במקביל להכין את הציבור למגוון הסכנות. האחריות למנוע את תאונת האופניים הבאה רובצת בראש ובראשונה על כל אחד מאתנו או מאפשר לילדו חסר הידע והניסיון לרכב אל המרחב.

 

הכותב הוא יועץ וממונה בטיחות בעבודה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
Share

 MIRI2.jpg

 

 

ofanaim_magazin199.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

panaracer.jpg

facebook.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

CCF22112016_0001.jpg

logo_jpg.jpg