top_logo.png

______ ____ _____ _______-01_1.jpg

 



        

אלכסנדר מוקדון זה כאן?

כתבה: איילת ניר

הכתבה המלאה של איילת ניר תפורסם במגזין "אופנים" בחודש מאי
 
מקדוניה? איפה זה בכלל?
המדינה הצעירה מקדוניה החלה את דרכה הנוכחית ב-1991, אחרי שהצליחה לצאת מהאיחוד הבלקני ללא מריבות עקובות מדם עם אחיותיה היוגוסלביות לשעבר (רק עם סכסוך קל עם השכנים האלבנים ועם מתיחות עם השכנים מדרום על השם). אם תחפשו אותה במפה, תוכלו למצוא אותה כלואה בין בולגריה במזרחה לאלבניה במערבה ובין יוון מדרומה לסרביה בצפונה. שטחה של מקדוניה דומה לשטח ישראל, 25.7 אלפי קילומטרים רבועים של נוף הררי פראי, אלא שהאוכלוסייה היא שליש מזו שלנו. התוצאה המתקבלת היא מרחבים פתוחים, ישובים קטנים, דרכים נטושות ואווירה רגועה ונינוחה, מסבירת פנים ומקבלת אורחים. ואל הקסם הזה הגעתי בהדרכתו של דורון הרי מגיאו-אדבנצ'ר, שהיכרותו עם המקום כל כך עמוקה, עד שהוא מוזמן לאירועים פנימיים של משרד התיירות המקדוני. את מקדוניה הוא מכיר היטב מעשרות טיולי ג'יפים וטיולי הליכה. עכשיו הגיע הזמן לשלב את חווית הרכיבה על אופנים עם הידע העצום שלו ועם הנוף המקומי. שילוב מוצלח להפליא, לטעמי. המוצר המוגמר מציע טיול רכיבה בנופים מרהיבים, בשילוב עם סיורים רגליים, הסברים מרתקים, מלונות נוחים ומטבח מקומי משובח.
 
מקו הרקיע לרקיה
 
אחרי טיסה לבולגריה ונסיעה של שעתיים באוטובוס, לא כולל עצירה במעבר הגבול וספירת ארגזי האופנים (הנהג שלנו הוחתם עליהם. עכשיו צריך רק לקוות שלא יגנבו אף אחד), אנחנו מגיעים בשעה מופרכת לפנות בוקר למנזר יואכים הקדוש.  אחרי ארוחת הבוקר אנחנו מרכיבים את האופנים ויוצאים לדרך, טיפוס של 1,200 מטרים על דרך עפר אל רכס אוסוגובסקה, ממנו נגלוש אל אגם קוצ'אני ללינת הלילה הבא. הרכיבה מתחילה במזג אויר ערפילי, בין עצים בשלכת. אחרי כחצי שעה, מתפוגג הערפל ואת מקומו תופס טפטוף עדין. איכשהו, זה ממש לא נורא. לפני היציאה לטיול, הגעתי לחנות של סער והצטיידתי בביגוד הולם: כפפות עמידות, מעיל גשם, ערדליים וחולצה טרמית. הציוד מוכיח את עצמו ואפשר לרכב בכייף כל הדרך למעלה. אלא שממש סמוך לפסגה, אי שם בגובה של 2,000 מטרים מעל פני הים, הרוח מגבירה עוצמה, הגשם העדין מתחזק ומטיח את טיפותיו באלכסון, באופן שאינו מותיר אף פיסה אחת יבשה. גם דרך העפר משנה את אופייה ומקבלת צורה של נהר זורם. מכיוון שלא כל חברי הקבוצה מצוידים טוב כמוני, אנחנו מוצאים מפלט מהסערה בבקתה של שומרי יערות מקומיים, מתגודדים סביב תנור העצים שלהם, מרתיחים תה ושמים פעמינו בחזרה למנזר יואכים. עובדי המנזר, שלא ציפו לבואנו, מכבדים אותנו בארוחת הצהרים שלהם: פלפלים קלויים, גזר מוחמץ וכדים של רקיה. רקיה הוא הברנדי המקומי, זיקוק של תסס ענבים (בדומה לגראפה האיטלקי) עם אחוזי אלכוהול מרשימים – 40-60%, חיטוי מושלם לכל המחלות והתחלואים ותדלוק מנוע הבעירה הפנימית שבבטן. מומלץ אחרי שהייה בקור העז שבחוץ. אנחנו מנצלים את החזרה ליואכים כדי לערוך סיור במנזר ונוסעים באוטובוס לקוצ'אני.
 
אל פסגת הפליסטר
 
את הבוקר השלישי לטיול אנחנו פותחים במלון מוליקה, הקרוי על שם הזן המקומי של עצי האורן, אותו ניתן למצוא בשמורת הטבע פליסטר הסמוכה. שמורת פליסטר היא שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במקדוניה, כבר בשנת 1948. סביב להר פליסטר, שגובהו 2,601 מטרים, נמצאים מינים נדירים של עצים ובעלי חיים,26 נחלים,  מעיינות נסתרים, אגמים קפואים, קרחונים ומסלולי רכיבה. למרות השמש הזורחת עלינו, קר. שעוני הפולאר מספרים לנו שהטמפרטורה היא של 4 מעלות צלסיוס. קרוב לפסגה, היא אפילו נמוכה יותר ומאתגרת אותנו ברכיבה על משטחי קרח קפואים במעלה תלול, המביא אותנו לכתף מושלת במרחק של 100 מטרים מהפסגה, אליה קשה להגיע ברכיבה. גור, אחד הרוכבים, מנצל את התפאורה הטבעית כדי לתרום פריים נוסף לסרט החתונה שלו. הוא מלביש אותנו בחולצות לבנות, על כל אחת מהן אות, שיוצרות ביחד את המשפט "אהובה שלי". מצטלמים, מכרסמים את ארוחת הצהרים ודוהרים למטה, אל העיר פרילפ, לסיור בעתיקות העיר הקדומה הראקליה. בסיור בין הפסיפסים העתיקים של העיר שבה התגורר במאה השלישית לפנה"ס המלך פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול (המוקדוני, מוקדון), אנחנו נוגעים בנקודה רגישה של העם המקדוני: נושא הלאומיות. באטלסים הרשמיים, נמצא את מקדוניה הקטנה נושאת את השם הארוך "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה". הסיבה נעוצה בחבל הארץ שבו אנו נמצאים, בסמוך לגבול עם יוון, שבה שוכן עם מקדוני, עם שפה משלו ומורשת קדומה מפוארת. התפוררות האיחוד היוגוסלבי העלה חשש מצד היוונים לתביעות טריטוריאליות על חבל הארץ הצפוני שלהם, הקרוי אף הוא מקדוניה, מצד השכנים מצפון או מצד התושבים היוונים של חבל הארץ המקדוני. היוונים הרימו קול מחאה ותבעו לאסור את השימוש בשם מקדוניה לבדו. הסכם בין שתי המדינות על השם הראוי, טרם הושג. הסיור בעתיקות הראקליה, מעורר בי תהיות לגבי מצבן העגום של אימפריות העבר. הדלות והפשטות שאנו פוגשים היום במה שהיה פעם האימפריה העותומאנית, השלטון המוסלמי והמקדונים, מראה איך חולפת תהילת עולם. אם נזכר, הרי שגם הבריטים היו עד לא מזמן אימפריה מפוארת שבה השמש לא שוקעת לעולם, והיום מנסים להתמודד עם כלכלה מתפוררת, אבטלה ומהגרים.
 
אוכריד וגליצ'יצ'ה
 
העיר אוכריד נמצאת על שפת אגם אוכריד, שחלקו מקדוני וחלקו (הקטן) אלבני. עומקו של האגם העמוק ביותר בבלקן, 289 מטרים, מעניק לו מראה צלול ואת התואר של אתר מורשת מטעם אונסק"ו. באגם מצויים קרוב ל-200 מינים שונים של בעלי חיים, חלקם כה קדום, עד שהם מהווים מוזיאון חי למאובנים ובעלי חיים קדומים. באגם מצויים גם מינים אנדמיים ייחודיים של סלמון ופורלים, מהם אנחנו נהנים בארוחת הערב. כמה מלים על המטבח המקדוני: הוא עשיר וטעים. המטבח הבלקני בכלל, עשיר בירקות, בשר ותבלון עדין. במהלך הסיור במקדוניה, הקבבים, הממולאים, הבורקסים והסלטים המוגשים לנו מתאימים היטב לחיך הישראלי ומהווים השלמה מופלאה למסלולי הרכיבה. במסעדה באוכריד, אנו נתקלים גם בלהקת בידור מקומית, חמושה באקורדיון וכלי מיתר. לא ברור לי מי אחראי לתופעה, אבל די לציין שהגענו מישראל ובכל אתר שהוא, מייד נזכה לשמוע את הביצוע המקומי ל"הבה נגילה". במחרוזת. אינסופית. במקדוניה מתגאים גם בקפה השחור. המדריך המקומי שלנו טוען בתוקף כי התורכים שתו את הקפה כפי שהוא, המקדונים הם שהציעו את האפשרות לגרוס את הפולים קודם לשתייה.  את הקפה מגישים במקדוניה ללא כפית, משום שאת הסוכר מוסיפים בזמן הבישול (לבחירת הלוגמים מוצעות שש דרגות מתיקות שונות) ואופן הגשת הקפה היה בעבר מבחן מהותי לאופי האדם: אם הקפה מוגש ללא הקצף החום של הבישול האיטי, הרי שמדובר בפשלה נוראית של המארח. באופן המסורתי, הוגש הקפה בקנקן מיוחד – דזזווה, ולאחר השתייה הניח האורח את הספל הפוך, כדי לאפשר למארח לקרוא לו את עתידו בקפה. ברכיבות על אופנים, נקווה בדרך כלל לעתיד נטול בוץ.. 
הרכיבה סביב אוכריד נעשית בשמורת גליצ'יצ'ה, שמורת טבע המשתרעת בין אגם אוכריד לאגם פרספה. הרכיבה בשמורה מותרת לאופנים – על שבילי 4X4 בלבד ופקחים מקומיים מסיירים ומעירים לרוכבים. בשמורה אפשר למצוא גם שילוט, המעיד על הגובה בו נמצא השלט והכיוונים לרכיבה. כמיטב המסורת בטיולנו, אנחנו מבלים את חלקו הראשון של היום בטיפוס, שמתגמל אותנו בירידה ארוכה ומהירה, עוצרת נשימה ויפה להדהים, עד לשפת אגם אוכריד, בסמוך לכנסיית נחום הקדוש, על שם אבי הנצרות במקדוניה, הנמצאת על עשרות מעיינות עיליים ותת-קרקעים. בערב, אנחנו מתאספים סביב דורון לשמוע הרצאה על ההיסטוריה של הבלקן והרקע למלחמות בו ומתכוננים ליום החופשי למחרת: יום ללא רכיבה, שבמזל מנקז אליו את מזג האוויר הגשום של הטיול. במקום לרכב, אנחנו מסיירים בעיר העותומאנית העתיקה של אוכריד, רואים את הכנסייה הפרבוסלאבית הראשונה ומסתובבים בשוק, חוויה לכל חובב תרבות וצילום, כמוני.
הכתבה המלאה תתפרסם בגיליון מאי של מגזין אופניים
 
Share

 MIRI2.jpg

 

 

ofanaim_magazin199.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

panaracer.jpg

facebook.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

galil_ole_small.jpg

3PERY.jpg