סיפור הטיול:

אמצע נובמבר שריינו לנו יומיים של מדבר כשהמשימה הראשית היא ביצוע טיול הכנה לקראת "חגיגדי 2007" הלא הוא אירוע יום הולדתו הקרב של גדי אלוני. קצת לפני, בעל השמחה, מודיע מחו"ל שהוא נשאר שם עוד קצת ואנחנו יוצאים בלעדיו. יום חמישי בבוקר, אני אוסף את פוביצר באזור השרון ומדרימים. במסמיה חוברים לנורקין וסימון ויוצאים בשיירה דרומה, לכיוון ניצנה, אזור הטיול המיועד. 

אבל מה, פוביצר מתחיל להתגרות בי – "אתה יודע?, יש משהו מעניין מאוד על המצוק של המכתש הגדול, ואולי נראה חלמוניות. נתחיל שם ואח"כ נעבור לניצנה....". שינוי תוכניות פזיז ולא אחראי. השתכנעתי מייד. אני מעדכן את נורקין על השינוי ואני לא מופתע מזה שהוא לא מופתע בכלל. כמו שאמרו חכמינו "יודע צדיק נפש בהמתו". משנים כיוון ובירוחם אנחנו מחנים בכניסה למפעל פניציה, באזה"ת המזרחי בעיר. מרכיבים מגנים, בודקים אויר בצמיגים, פק"ל קפה בתיק ויאללה לדרך, לא לפני שאני משלים לסימון קסדה שנשכחה בבית. תחילת הרכיבה בחימום קצר על הכביש היוצא מזרחה לכיוון המכתש. אנו עוזבים את הכביש מוקדם מידי לטעמי וחותכים ימינה לוואדי קטן המטפס לכיוון נ.ג. 628. 

הרכיבה בנקב קשה וטכנית, התוואי אינו ברור והטיפוס תלול. פה ושם משפרים עמדה בהליכה קצרה וממשיכים לדווש. אנו מטפסים לאוכף שממערב לנ.ג. 628. מקיפים את הכיפות בשבילי גמלים ברורים, חוצים אוכף נוסף וגולשים בקטע תלול אל קו המצוק. כאן קחו אויר, מרפסת ליקום, אנו על השפה של המכתש הגדול וביום בהיר ניתן לראות מכאן לנצח. מתחילים לרכוב דרומה על שפת מכתש, קטע מוטרף לחלוטין, במגמת עליה מתונה ולא ממש מורגשת, בהמשך מדף משופע וישר כשמשמאל  תצפית מופלאה על המכתש הגדול. לבעלי לב חלש, התרחקו מעט מהשפה, ותסתכלו ישר. 

אנחנו נעצרים בשלב מסוים לקפה של בוקר על שפת המצוק, רגלינו משתלשלות מטה והראש בעננים. אחרי הקפה ממשיכים את הרכיבה על מדף הסלע המדהים, לאורכו ניתן להבחין במאובנים רבים מוטבעים במשטח. מדף הסלע נגמר בשבירה חזקה ימינה ואנחנו נצמדים לשלוחה ונכנסים לאחד מהסינגלים הטכניים של הטיול. סינגל צר, על שיפוע צד, רצוף מעברים קשים כשמשמאל מדרון תלול. איזה יופי. הסינגל מסתיים במעבר תלול, עביר רק בטיפוס רגלי, ואנו סוחבים את האופניים על הכתף בקטע סיזיפי החוצה למעשה אוכף קטן ומעביר אותנו אל חלקו העליון של נחל שועלים. 

עוצרים למנוחה באוכף להירגע מהקטע העצבני שהיה לנו, חוצים את האוכף מערבה וגולשים אל נחל שועלים. מכאן חברים, חגיגה!. נאקב משובח מאין כמוהו שרץ בתוך הערוץ ועל הגדה. הקטע מקסים ומדהים מבחינת חווית הרכיבה. קטעים מהירים, סיבובים, משטחי סלע ארוכים, קפיצות אין ספור מעל טרסות חקלאות קדומה – מה עוד צריך הבנאדם. לאחר הגשמים ועם קצת מזל תפגשו בחלמוניות לאורך הערוץ. נחל שועלים נפתח ואנו מזהים את ירוחם מצפון לנו. מכאן רכיבה בשבילים רחבים בעיקר תוך שמירה על כיוון כללי ירוחם ועד שנכנסים לעיר ואל הציר הראשי החוצה אותה. ימינה בכביש הראשי ואנחנו חזרה ברכבים. 

 

 

אז מה היה לנו:

תכנון חפוז שלקח אותנו לאחד המקומות היפים בנגב. רכיבה אתגרית, מלאת אדרנלין בקטע מוטרף ומדהים ביופיו. 'סובב ירוחם' קטלני עם חברה משובחת. משם מיהרנו לערוך קניות בסופרמרקט המקומי, ועל שפת האגם בפארק ירוחם חיסלנו ארוחת צהריים. קפה אחרון וקדימה, לרכיבת אחה"צ בניצנה, לפני שיחשיך. קשה, קשה.

 

פורסם לראשונה בגיליון 134 של  אופניים