אז נכון, הם כבר לא ילדים, ושיעורי בית כבר מזמן לא נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם, אבל חובבי הקלאסיקות הם זן מיוחד של רוכבים עם שריטה עמוקה באמת. שלדות בנות 20 שנה, גלגלים חלודים ומערכות הילוכים מעלות אבק הם רק חלק מהדברים שתוכלו למצוא בחדר השינה של יורם גלבוע (55). "ישראל היא רק נקודה קטנה בגלובוס, אין לך מושג כמה אנשים ברחבי העולם אוספים את ה"גרוטאות" האלה. הנה, רק לפני כמה שבועות מכרתי לחבר ותיק שלדה נדירה של Colnago ב-500$" הוא מספר לי, ואני מיד מתחיל לחשוב איך גורמים ל"חבר" הזה להיכנס לאשפוז דחוף בגהה.
מדי יום שישי מתאספים חובבי הקלאסיקות באחד מבית הקפה של תל-אביב ומחליפים חוויות וסיפורים על התחביב המשוגע שלהם. עבדכם הנאמן החליט להצטרף לאחד המפגשים כדי להבין, ואולי גם להדבק בעצמי בתחביב הזה. ואהה כן, למפגש הגעתי לבוש בבגדי רכיבה אופנתיים של סנטיני, כשאני רוכב על אופני אלומיניום קלילות מצוידות בספידומטר, GPS ושעון דופק, מה שכמעט עלה לי חיים בגלל הוטו המוטל על חפצים אלו כאשר מדובר במפגש קלאסיקות...
מצאתי בזבל
"אני נכנסתי לעניין דרך אופניים שמצאתי בזבל" מספר לי נועם וקסמן, המוכר יותר כ-noamwax בקומונת "היכל הפלדה לחובבי הקלאסיקות" שבאתר תפוז. נועם, רוכב שטח בן 27, לומד לתואר שני ועובד במפעל משפחתי לשבבי מתכת, מצא לפני כשנה וחצי אופניים ישנים בפח השכונתי. "האופניים היו ממש במצב רכיבה, וחוץ מקצת אבק שהיה עליהם בגלל חוסר שימוש לא ראיתי אפילו קמצוץ של חלודה". וקסמן נכנס לאתר תפוז ובאופן מקרי לחלוטין הגיע לקומונה שכל משתתפיה חולקים את אותה שריטה – איסוף אופניים ישנים והבאתם למצב רכיבה.
למפגש הגיע נועם עם שלדת פלדה של Battaglin בת 20 שנה. "יש לי חבר בעל חנות אופניים" הוא מספר, "באחד הימים שהגעתי לחנות נכנס לקוח וסיפר שיש לו אופניים ישנים בבית והוא לא יודע מה לעשות איתם. התפתחה בינינו שיחה ולאחר שכנועים רבים הוא הביא את האופניים הישנים לחנות. הייתי בעננים".
בשלב הזה בוחן יורם גלבוע את שלדת ה-Battaglin ומנסה לשכנע את נועם שימכור לו אותה. נועם מסרב: "אין מצב שאני מוכר. תתפלא, אבל בדיוק באותו יום שקיבלתי אותה קניתי גם אופני כביש חדשות מקרבון. אל תספר לאף אחד אבל ה-Battaglin שימחו אותי יותר מאשר אופני הפלסטיק (כינוי "גנאי" לקרבון. ש.מ.) החדישות שעלו לי יותר מעשירייה".
"מה כל כך כיף באיסוף גרוטאות בזבל?" אני שואל אותם, מנסה להיכנס לראש. "אי אפשר להסביר את זה למי שלא מבין" עונה לי וקסמן, ומתחיל להסביר לי על המיוּחדוּת של ה-Battaglin שלו. "תראה כמה עבודה השקיעו בה" הוא אומר ומצביע על סמלי האופניים החרוטים על השלדה בעדינות, כמעט בכל מקום אפשרי. "רואים שמישהו עם נשמה עבד על השלדה הזאת. זה לא כמו האופניים של היום שמיוצרות ע"י מכונות בצורה מסחרית, ללא שום מגע יד אדם".
נועם מראה לי את מקומות החיבור בין צינורות השלדה ומסביר: "תראה גם את החיבורים בין הצינורות. יש לאגים מיוחדים שמחברים ביניהם ואתה לא רואה שום סימן של הלחמה. זו לא סתם הלחמה כמו שיש באופני האלומיניום של היום. אגב, פעם כולם עבדו ככה". במקרה הזה אני נאלץ להסכים איתו, באמת עבודת אומנות.
מציאות ב"אי-ביי"
יורם גלבוע בחר להגיע למפגש הקלאסיקות עם אופני עיר מתקפלים בנות 35 שנה העונות לשם "Raleigh Twenty". אחרי בדיקה קצרה (שכללה בין היתר סיווג של האופניים תחת קטגורית Overweight) אני פוסק – "ממש לא בשבילי". למרות הנ"ל אני מחליט לקחת סיבוב קצר. החיוך שהיה מרוח על פני כשסיימתי את הסיבוב מנע ממני לשקר. "וואו! זה מגניב לאללה" אמרתי לו, "איך אני משיג כזה דבר?". יורם שומר על פני פוקר ומתחיל לספר לנו באדישות על התלאות שעברו עליו עד שמצא את "היפיפייה", כהגדרתו. "קח קמצוץ של זמן, הוסף מעט סבלנות וערבב היטב. לאחר מכן מרח שכבה עבה של חלום ורוד ואז אולי תמצא כאלו אופניים" הוא אומר, וחיוך של אושר מסגיר את התלהבותו.
חלקי חילוף לאופני פלדה כבר לא ניתן למצוא בחנות האופניים השכונתית, אבל בשביל זה יש את Ebay. פוסטר משנת 1899 (5500$), פנס לאופניים בן 110 שנה (200$) וקטלוג אופניים "In good condition" מ-1903 (150$ בלבד) הם רק חלק קטן מתוך 1,170 התוצאות שתקבלו ע"י הקשת צמד המילים "Vintage Bicycle". רק לשם השוואה, חיפוש "Carbon Bicycle" ייתן לכם 329 תוצאות בלבד.
שרוטים, משוגעים או לא נורמאליים - זה כבר לא משנה. הנוסטלגיה היא חלק בלתי נפרד מהמאה ה-21 ורוכבים רבים וטובים נופלים בקסמם הבלתי מוסבר של הקלאסיקות. אז סעו בזהירות, כי זה מדבק...
