top_logo.png

  _________________________2_01.jpg



        

מועדון הרכיבה הבדואי הראשון

215.JPG

על המרפסת בבאזל

חזון הוא דבר מופלא, הוא תוקף אותך פתאום, בלי הודעה מוקדמת ולפתע אתה רואה את האור כשכולם מסביבך מסתובבים כסומא בארובה. זה קרה להרצל ועוד כמה בדרך וכנראה גם לאיגוד האופניים שהכריז יום בהיר אחד על השקת פרויקט "אופניים לכולם". חייב אני להתוודות, מאז הנאום "ההוא" יש לי נטייה להתייחס בחשדנות מה למילה "לכולם" וחוצמיזה, זה לא יומרני משהו להבטיח דבר כזה?

 

באתר האינטרנט של "אופניים לכולם" (www.bikes4all.org.il) מופיע החזון כך: "לתת אפשרות לאלפי ילדים ונוער בכל רחבי הארץ ובכל הרמות הסוציו אקונומיות, לרכוש ערכים חיוביים רבים מפעילות אופניים תוך כדי מתן חוויה, חינוך נכון והתוויה של הדרך." לחיצות נוספות על הקישורים מובילות לעוד כהנה וכהנה הצהרות ורעיונות. הנה פה תמונות של סלב’ס שתורמים אופניים, רשימת הספונסרים, פרטים אודות אירוע ההשקה ב"סולאוס" ולוח אירועים. ואז אני נתקל בתמונה של ילדה קטנה כורעת ליד זוג אופניים ועל פניה חיוך, חיוך גדול, אמיתי, של אושר צרוף, כזה שהצליח לסדוק אפילו את חומת הספקנות של הישראלי שבי שכבר התרגל ל"הבטחות" ו"חלומות" ש.. איך נגדיר זאת בעדינות, לא ממש התגשמו. אז אולי בכל זאת חזון?

 

מרחקים שבלב

אני פוגש את אייל הרשטיק, מנהל הפרויקט, ברכבת לבאר שבע. אנחנו בדרך למפגש הראשון של מועדון רכיבה נוסף שנפתח במז"ט. הנסיעה (הארוכה יש לומר) מאפשרת לנו לשוחח, אני שואל ואייל מספר, מסביר, מגלגל את החזון על הלשון כאילו היה ממתק. כשהוא מתאר את מה שהולך לקרות אני מסתכל לו בעיניים ורואה איזה ברק, כזה שלדאבוני לא נתקלתי בו זה זמן רב. להט השיחה מפנה את מקומו לפרק קצר של בהייה בנוף ההולך ומצהיב בואכה מרחבי הנגב והנה הגענו.

בחניה ממתין לנו רכב שטח בתוכו כבר נמצאת טל חורש-בלית מלשכת הרווחה של מועצת אבו בסמה לשם פנינו מועדות. אנו נבלעים לתוך האקלים הממוזג ותוך דקות מספר נחלצים מאחיזת הכרך ומפליגים דרומה. השיחה קולחת אך העיניים נמשכות שוב אל הנוף המשתנה במהירות מסחררת, רק לפני רגע קט היינו בין בנינים ועכשיו מקיפים אותנו המרחבים הצחיחים. הצהוב מצהיב עוד יותר ובלי הודעה מוקדמת פונה הנהג ימינה לדרך משובשת ודוהר אל תוך הכלום כשהוא משאיר עננת אבק לבנבנה מאחוריו.

מתחילים לטפס על צלע הר וטל מפנה את תשומת ליבנו אל מחפורות החצובות משני צידי הדרך, "אלו המגרשים בהם ייבנו בעתיד מגורי הקבע של שבט אבו בסמה" היא מסבירה ממש כשמעל קו הרכס מתחילים לבצבץ בערבוביה גגות פח, צלחות לוויין, גדרות מקנה ומבני מגורים הפזורים זה לצד זה בשממה שמסביב.

רק מאה וחמישה קילומטרים אוויריים מפרידים בין לב תל אביב לגבעה עליה אנו ניצבים, אך מבט אחד מספיק כדי להבין שהמרחק שבלב גדול עשרות מונים, זוהי ארץ אחרת, שונה, לא מוכרת, כמעט זרה ובכל זאת הנה התייצבה לה פה חבורת "תל אביבים" כדי להקים מועדון רכיבה ראשון לילדי המגזר הבדואי. אני מרגיש כמו בתוך סרט של האחים כהן.

 

216.JPGאיך אומרים בערבית סטם?

הסוריאליסטיות לא מפסיקה להפתיע. בינות למבני המגורים העראיים צמח לו, מעשה מרכבה, מתחם נאה למראה הכולל מרכז קהילתי ובית ספר שבנויים כולם על טהרת התכנון הארכיטקטוני, הבטון והטיח הצבעוני. זה היה יכול בקלות להיות מבנה באיזו עיר במרכז, רק שהילדים שכאן לא מדלגים אל חצר בית הספר בבקרים מתוך האוטו של אבא כשעל גבם המילה האחרונה בתחום הילקוטים האורטופדיים, חלק מילדי הבדואים צועדים לעיתים מעל 5 קילומטרים בשמש הקופחת בכל בוקר כדי להגיע לכאן והדרך אינה מתקצרת בחזור.. נראה אתכם משכנעים את הילד לעשות מסע כומתה כל בוקר, ועוד בשביל לקבל שיעורי בית..

 

את פנינו מקבל מנהל בית הספר, עוודה, שמזמין אותנו אל משרדו. על קירות המסדרונות תלויים שלטים עשויים בריסטול צבעוני ואף על פי שהשפה אינה מובנת, אפשר לנחש מה בעצם כתוב שם שהרי הם נראים בדיוק כמו אילו שתלויים על קירות בתי הספר הקרובים לאזור מגוריכם. קפה מוגש לשולחן בכוסות קלקר חד-פעמיות (איפה טקס טחינת הקפה המשכר..) מלווה בחבילת וופלים. אל השולחן מצטרפים שניים נוספים, אמיר אל הוושלה ויוסי לוין, שני המדריכים שילוו את פעילות המועדון. לא לחינם קשה להגות את שם משפחתו של אמיר, הוא ממוצא בדואי בעצמו, משבט אל הוושלה הסמוך לדימונה, את תעודת המדריך הרשמית שלו קיבל כדת וכדין אחרי קורס שהנו חלק ממלגה שהעניק לו האיגוד, יוסי לוין הוא סטודנט לתואר שני ורוכב ותיק שיסייע לאמיר בהקמה וניהול של שגרת הפעילות במועדון.

 

רמת המתח עולה, מנהל בית הספר משתף אותנו בתהליך בחירת 15 הנערים שייקחו חלק בפעילות. זה לא היה קל, האוכלוסייה המקומית לא משופעת בחוגים ופעילות אחרי הצהריים כפי שוודאי ניחשתם כבר והמשימה שנפלה לפתחו הייתה מורכבת ורגישה. אנו עוזבים את חדר המנהל וניגשים לאחת הכיתות, שם כבר ניצבים במסדר 15 זוגות אופניים, תרומה של חברת "נביעות", שהורכבו אך לא מזמן בידי מדריכנו המיומנים.

והנה הגיע הרגע, אל החדר צועדים בסך הנערים, המבטים, איך לא, מעט חשדניים, פה ושם מסתנן חיוך אבל לרוב כשנפגשות העיניים, המבט מושפל במבוכה. הם מתיישבים ואחרי דברים קצרים שנושא המנהל פורצים אמיר ויוסי אל מרכז החדר ומתחילים בלי הקדמות מיותרות בשיעור הראשון.

יוסי מסביר, מדגים, ואחרי כמה משפטים שואל אם הכל ברור, 15 זוגות עיניים תלויות בו, אין תגובה, רגע, אולי הם בכלל לא מבינים עברית? אמיר נחלץ לעזרתו, בערבית, הקהל משיב לו: "הבנו כבר קודם"..  הקרח נשבר, יוסי ואמיר מזמינים מישהו להדגים, במקום הראשון – בטיחות!, קסדה נשלפת, מראים איך מניחים, איך רוכסים והנה אנחנו כבר מוכנים לצאת לחנוך את הצמיגים השחורים ללא רבב על אדמת הנגב הצהבהבה.

217.JPGמי יחייך אחרון

יוצאים החוצה, כל נער מגלגל לפניו זוג אופניים, ברחבה שבכניסה לבית הספר הם מסתדרים בשורה וכל אחד מקבל קופסה ובה קסדה חדשה. אפילו שברור שבקרטון שקיבלו יש קסדה ולא נגן MP3 משוכלל, הם לא מצליחים להתאפק וקורעים את הניילון בסוג של תאווה, כאילו היה מדובר במתנת יום הולדת, ילדים הם ילדים.

יוסי ואמיר ניגשים אחד אחד, מתאימים, מותחים פה, משחררים שם, מסבירים בסבלנות אין קץ, הרבה חיוכים וטפיחות של עידוד, אחר כך הסבר ותרגול "תחילת תנועה" קצר ו.. נגמר. מה, כבר נגמר...?

המפגש הראשון היה קצר, תמציתי, אבל אם המועדון הזה יפרח וילבלב כמו שאר המועדונים, עוד כמה ילדים ימצאו אולי, דרך הרכיבה וכל מה שקשור בה, את הדרך החוצה ממעגלי העוני, הריחוק וחוסר המעש המוביל לפעמים אף לפשע. ואז שוב עולה השאלה, האם זה לא יומרני מדי?

לא מעט אנשים טובים עם הרבה רצון ואהבה מעורבים ביוזמה הזו, הם מקדישים מזמנם (חלקם הגדול בהתנדבות) וכספם כדי שהפרויקט יצליח ותמיד עושים זאת עם חיוך.

ואם בחיוכים עסקינן, הרי שגם אם כל מה שיצליחו לעשות הוגי החזון, הוא לשמר רק את החיוך על פני הילדים הללו, דיינו, שהרי כל עוד יהיו מאושרים, ההצלחה תבוא מעצמה.

 

לתרומות, עזרה והתנדבות יש להיכנס לאתר הפרויקט: www.bikes4all.org.il

 

פורסם לראשונה בגיליון 143 של מגזין אופניים

כתב וצילם: אילון שגיא

 
Share

BANNER4.jpg

aaa22.jpg

facebook.jpg

panaracer.jpg

ofanaim_magazin199.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

__________________________01.jpg

galil_ole_small.jpg

logo_jpg.jpg