top_logo.png

______ ____ _____ _______-01_1.jpg

 



        

אילן אולמן, מאמן מזן אחר

את אילן אולמן מאמן נבחרת ישראל כביש אני מכיר שנים. אימנו יחד את קבוצת טים מצמן. הוא אימן את החלק הדרומי ואני את הצפוני והיינו נפגשים יחד לאימונים משותפים. בתקופה ההיא רכבו אצל אילן אולמן שמות כמו רן מרגליות, צדוק יחזקאלי, עדי דויטש, גיל קיבץ, ורבים טובים אחרים. בראייתי, אולמן הוא הרבה יותר ממאמן. הוא כמעט קולגה. בעבר כתב טור בידיעות אחרונות ובקיץ האחרון שימש כפרשן של הטור דה פרנס בערוץ הספורט.   מלאכת הכתיבה שזורה בידיו והנה לאחרונה מונה אילן לתפקיד מאמן נבחרת ישראל כביש ובמערכת סברו שהגיע הזמן להקשיב מה יש לו לומר על הנעשה בענף ולאן מדוושת הנבחרת. רשות הדיבור לאולמן:

____________________3.jpgמאת אייבי גילת

לומר את האמת, אני לא מרגיש כובד אחריות. אני משתדל להיות תכליתי , יש לנו נטייה בארץ להיות יותר מדי דרמטיים,פומפוזיים והרי גורל. כל משימה היא משימה לאומית ,כל כישלון  הוא כישלון סופני .יש לי תחושה של רצון להצליח. האחריות היא לא כובד ומשקולת אלא מנוע , מנוע חיובי ועוצמתי . אבל באם יהיה כישלון ולא משנה הסיבה, ברור שאני אהיה  הכתובת. מנהיגות איננה רק כיבודים וכבוד. היא לקיחת אחריות אבל כשאצלנו  נתקעים, אף אחד אינו מעז לקחת אחריות.כשזה מגיע לאחריות אנחנו מחפשים מפקדים כי אף אחד לא אוהב להיכשל. עם זאת, עדיף להיכשל מאשר לא לנסות או רק לבקר ולחוות דעה. מצד שני, לא הגעתי כדי לא להפסיד ותרשה לי לצטט את  צ'רצ'יל  שאמר: "הצלחה זו היכולת לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות" ואם זה נכון אז אני מניח שאני מתמודד טוב עם האחריות. 

איך אתה רוצה שיזכרו אותך בתור מאמן הנבחרת
בלי ציניות, אני עוד לא רוצה שידברו עלי בלשון עבר, זה עצוב ומוקדם מדי לא? אבל אם תשאל אותי מה אני רוצה שיקרה אשיב לך שאני רוצה ליישם את החזון הארגוני,מקצועי של הנבחרת שאומר שנבחרת ישראל באופני כביש תהווה מקור הובלה, גאווה, שייכות, דוגמא וייצוג לספורט אופני הכביש הייצוגי הישגי בארץ ובזירה הבינלאומית.
אני שואף  שהנבחרת תהיה חלון הראווה של יכולות הרוכב הישראלי והענף כולו, מקור של מקצועיות,ידע, משאבים ותמיכה לקידום הרוכב כביש הישראלי באופן עקבי ורציף.

איך עושים את זה
בראש ובראשונה על ידי ביסוס מבנה ופלטפורמה ארגונית חזקה ויציבה הפועלת באופן קבוע ומובנה ברור וממוקד. מקום "כוכב הצפון" שאליו ישאפו  להגיע כל רוכב ורוכבת הישגיים בתחום אופני הכביש. אני אפעל כדי שילד בן 10 יתחיל את ה"סייקל" שלו הוא כבר ידע שיש לאן לשאוף, ולאן לרצות להגיע, ובגיל 14 זה כבר יבער בו אבל עדיין יהיה רק סוג של מצפן הישגי, בגיל 16 הוא כבר יהיה חלק מכך, ובגיל 17 הוא ילחם להיות בסגל וללבוש את החולצה הצמודה הזאת בכחול לבן ושכל הצופים בבית יראו את המגן דויד על הגב ויזהו את הרוכב עולה במעלה הדבוקה, זה מה שאני רוצה. ככה יהיו לנו אלפי רוכבים וככה יווצרו לנו אלופים.

האם באמת נושבת רוח חדשה במסדרונות האיגוד?
אני לא איש של פואמות ושירה אבל נדמה לי שיש שיר קצר שיתאר היטב את התשובה לשאלתך...

"ספינה אחת שטה מזרחה, האחרת שטה למערב,
עם רוח נושבת אחת, אשר נושאת את שתיהן.
ערכת המפרשים,
ולא הסערה,
היא זו שתקבע את דרכן"

____________________1.JPG

זאת אומרת שלא הרוח היא שתיקבע אלא סט הכלים והיכולות שיעמוד לרשות הארגון. אז כן, יש רוח, מנשבת קרירה פלוס אופטימית זהירה, אבל מה שיפה ברוח הזאת שהיא רוח מנוהלת. אני מאמין בניהול. מובנה,מנומק,עם התחלה אמצע וסוף. עם חזון,מטרות,והסבר פנימי ארגוני שיוצא החוצה איך ,מתי ולמה אנחנו הולכים לעשות את כל זה. כשיש לך כוכב צפון מנומק וברור אתה הופך להיות ארגון מאוד חזק ,ארגון מנצח. אבל  ...המצב קשה כרגע  אנחנו בתחתית החבית או עם הגב לקיר אבל כשאתה בתחתית אתה צריך רק לדחוף עם הרגליים ולנתר בחזרה למעלה. 

אתה משתף את הציבור בפרוטוקול אימוני הנבחרת. אתה באמת מאמין שזה מה שהציבור רוצה או שזה סוג של תעודת ביטוח פן הדברים לא ילכו כפי שאתה רוצה
 אני לא מחפש ביטוחים..ואני לא מחפש תעודות ביטוח. אם הייתי מחפש ביטוח ורשת ביטחון הייתי מתחתן עם בנק ונכס מניב בלב תל אביב, אבל טיפש שכמותי בחרתי להיות בדרך אחרת אני מחפש לשנות, להשפיע, להעצים, לקדם, להתקדם, לשתף, ללמד, ללמוד נון סטופ.
הציבור לא רוצה להיות בחושך. הוא רוצה לדעת למה, איך, מדוע, ומתי, ולהבין מה הוא רואה ושהוא חלק ממשהו ולכן השקיפות.  מה שאני מנסה להגיד שלפתע מדן ועד אילת לכולם יהיה ברור מה נדרש. מהם המספרים. בסופו של דבר זה יגרום לנו לדבר בשפה אחת ואם זה יקרה הצלחנו .

מה החזון שלך אילן? ועם יד על הלב לאן אנחנו הולכים?
אמרתי בהתחלה ,ביסוס קצה הפירמידה , כוכב צפון ביצועי , המקום שאליו רוצה להגיע כל רוכב וחלון הראווה של הענף (חזון נבחרת הכביש)... אם יש קצה פירמידה יהיה לה בסיס ענק, זה פשוט ,בכדורגל ברור לכל ילד

בן 9 שהוא רוצה להיות רונלדו או מסי,או שכטר או זהבי.הם הקצה או השפיץ.  מתפקדי לייצר את השפיץ אבל עם הבנה מלאה שהשפיץ כרגע צריך לפתח את הבסיס,  צריך להיות דיאלוג רציף  בין השניים וחוט שידרה שיספק את התקשורת הזאת.זה טוב ויפה לנייר העיתון אבל בסופו של יום  "הכסף מסובב ת'עולם, מסובב ת'עולם" אם תסתכל בעולם על מדינות שעשו זאת בין לילה (אחרי עשר שנים של עבודה קשה) אז המשאב החשוב ביותר לכאורה הוא וולדרום ,או שבילי אופניים אבל האמת היא שהוולדרום הוא רק אמצעי. בישראל אין השקעה בספורט,כולם מכירים את הסיבות, ועדיין... צריך להמשיך להאמין!אסור להישען  רק על המדינה זה מסרס ויוצר נרפות ותלות,פקידות, קריטריונים לא ברורים שנולדים מכוונות טובות אבל הם חטא ענפי. האיגוד חייב למצוא שותפים,גופים חזקים שיזדהו עם כוכבי הצפון שלו, הוא חייב להיות מנומק ,ממוקד,ברור פשוט .כל נבחרת כמו חברה חייבת להיות יחידה כלכלית חיה ונושמת, עם יכולת להביא כסף.  נשמע כמו אמירות בעלמה ,אבל זאת הדרך היחידה. אנחנו צריכים לחשוב כמו יזמים אבל לנהל כמו גרמנים (במובן הטוב ).

מה ייחשב עבורך כהצלחה?
ביסוס המבנה, יצירת יסודות של ניהול ,סדר, בהירות,פשטות. תוצאה מקרית ברמה עולמית לא תבשר על כלום. כרגע אנחנו בנויים על יוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל, אם תסתכל על קווי הזינוק של הגילאים הצעירים הם ריקים יחסית ,וזה הכי מדאיג , כרגע כל רוכב הוא אתרוג שמור,הכול נדיר וכתוצאה מכך הכול שביר ושברירי. 
הצלחה שלנו תלויה בביסוס תשתית חזקה לביצועים עתידיים  וזאת כדי שנוכל לחזור על ההצלחות. ההצלחה היא מסע, לא יעד.

 הקצבת להשגת המטות הללו  תאריך יעד?
כן, בלי מסגרות אין "דד ליין" ,בלי דד ליין אין מחויבות להצלחה ומימוש, בלי מחויבות להצלחה ומימוש אין מסגרות ובלי מסגרות ....יש לנו  שלוש שנים  כדי לבסס את המערכת הזאת.
זה לא מופע יחיד ,אי אפשר לבד ,אי אפשר. נחנו האיגוד ,הנבחרות צריכים שיהיו לנו שותפים לא ספונסרים. ממש שותפים מקרב חברות גדולות במשק שיזדהו עם כוכבי הצפון שלנו,ואנחנו מצידנו צריכים לגמול להם בתוצאות.  רק ככה נצליח ונעשה את השינוי !

על איזה רוכבים כדאי לנו לשים לב בזמן הקרוב?____________________2.JPG אני חושב שיש הרבה רוכבים טובים ושעוד מוקדם להצביע על מי שצריך לשים עליו לב. כרגע הייתי מציע לנו להסתכל  על המערכת, היא הכי חשובה, יותר מכל רוכב.  אנחנו לא נבנה פירמידה הפוכה שנשענת על הרוכב אלא  הרוכב נשען על המערכת. אלוף אחד מייצר אלפי רוכבים. 

שתיים מהכישרונות הכי גדולים שצמחו בענף הנשי רותם גפינוביץ ודניאלה לוי כבר לא איתך..
קטונתי בפני אנשים שכל חיי הטפתי להם לממש את עצמם,להגשים, ללכת אחרי החלומות שלהם. אם הן שלמות עם עצמן, והולכות אחרי האמת שלהן באופן מפוכח,אמיתי ונוקב ו  מי אני שאעמוד בדרכן? ההצלחה שלהן היא  הדבר הכי חשוב. היה לי תפקיד והזדמנות לתת ונתתי , לא  עשיתי זאת בשביל לקבל, או להרוויח . עכשיו  כל אחת מהן החליטה על דרך חדשה ,אלה  הם החיים שלהן אני אוהד שלהן ורק יכול לקוות שהן שלמות החלטתן.

לא מעט מסגל הנבחרת הנוכחית הם חניכיך? אינך רואה בכך בעיה?
בעיה?  לא. אין לנו הרבה רוכבים ואני חושב רוחבית ענפית,  אם יש הרבה רוכבים שלי בנבחרת זה מעיד שיש מעט מדי מועדונים, מעט מדי תחרות ושיש לנו בעיה...כרגע זו עובדה אבל היא לא משפיעה ולא משנה כלום,אני לא בוחר את הרוכבים שלי על פני אחרים, פשוט אין די רוכבים אחרים וזה אומר דרשני. יש לי אינטרס אחד והוא הצלחת הענף. כשיהיה פה שפע והרבה הצלחות אהיה הראשון שישמח להגיש את ראשו.

 

 

 

 
 
 
 
 
 
Share

 MIRI2.jpg

 

 

ofanaim_magazin199.jpg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

panaracer.jpg

facebook.jpg

small_baner_motoofan.jpg

 

קוראים כותבים

מצאת מסלול רכיבה מענין? צילמת וידאו מגניב? הצטרף לקהילת הכותבים של אופניים! הצטרפותך תאפשר לך להוסיף ב"אזור הפרטי" אשר יופיע כאן כתבות ומסלולים, להשתתף בפורום אופניים, לנהל בלוג רכיבה, לקנות בחנות שלנו ולקבל עדכונים למייל בנושא אופניים

הניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים במייל על הנושאים הכי מענינים, המבצעים הכי חמים והחדשות האחרונות בנושא אופניים, הרשם לניוזלטר:

galil_ole_small.jpg

3PERY.jpg